לפני 18 שנים. 30 במרץ 2006 בשעה 8:56
לאן להמשיך מכאן.
אני מרגישה שאני צריכה הרבה אומץ בשביל לספר את מה שאני צריכה לספר (קודם כל לעצמי).
זה גומל בי וזה יכתב כאן בקרוב.
אתמול הלכתי הלוך-ושוב, הלוך-ושוב, באותה הדרך, וחשבתי, ועלו בי רעיונות רבים, ולרגע אחד הייתי נלהבת לממש אותם. זה החזיק רק רגע אחד; אבל זה גם משהו. בקרוב זה יחזיק יותר.
מזל, מזל, מזל אהובי שאתה איתי. אין לי מושג מה הייתי עושה אחרת.
וכשאני אחזור, זה יהיה בגדול. חכו חכו תראו מי אני.