בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אתנחתא

"אין לך פריצות גרועה מן החשיבה"
לפני 18 שנים. 17 באפריל 2006 בשעה 7:50

לא יודעת. באמת באמת לא יודעת.

לא להטריד אותי - זה בטוח. אבל מה מטריד אותי? כל דבר, וכלום. זה מאוד דינאמי כשאני עצובה.

לא לנסות להצחיק אותי, אני לא קולטת הומור כשאני ככה.
אבל אם הבדיחה טובה, אולי זה יצהיל את מצב רוחי.

לא לשאול אותי מה העניינים ומה נשמע.
אבל כן להתעניין בשלומי, ממילא אני לא מסוגלת לדבר על שום דבר אחר.

לעזוב אותי בשקט, להניח לי להיות לבד.
להוציא אותי מהבית, להכריח אותי להתקלח, להתבשם, להתלבש.

כל השיטות יעילות וחסרות-תועלת באותה המידה.

לחבק אותי הרבה, זה כן. תמיד.
להיות איתי.

Q.

קייסי - אל תהיי עצובה, אפרוח.
אם הייתי שם הייתי מחבקת.
לפני 18 שנים
Queeny​(מתחלפת){being} - תודה מותק.
לפני 18 שנים
Pargit in exile - תמיד איתך, גם אם מרחוק
אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת נורא (כבר)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י