כל אימת שמישהו מחוץ לעיר מתעניין מדוע ההרכב הקלאסי המוביל בחולון כולל רק כלי נשיפה, אני מחייכת במבוכה ומחרטטת משהו על יופיים ואצילותם של הבראסים ("האין זה הולם?". החוצנים מהנהנים). אני עצמי לא מתביישת בנטיותיי המיניות אבל משתדלת שלא לחשוף פרטים רגישים על חיי המין של הפרטנרים שלי, ביניהם הרוב המוחלט של נגני התזמורת.
---
כל מי שעבר תחת ידיי יודע שאני יודעת לעבוד עם חומר גלם. אם בא אליי עלם מתוק עם אספרציות וכוונות טובות, אני יכולה ללוש אותו עד כדי שלמות-בקירוב. זה נכון בכל התחומים, אבל בתחילת דרכי - הנה אני מודה -היה לי קשה יותר עם הכוונה אוראלית. איכשהו שהייתי מצליחה לעבור איתם על עניין הקצב ("טא טא, טא-טא-טא"). ועל כישורי הניווט ("רבע מילימטר צפון מערב. נופ, תחזור"), אבל עדיין היו חסרים את מיומנויות הפה והלשון להתמיד בעוצמה מספקת לאורך זמן.
והו, זה יכול לקחת זמן.
מודה שהייתי נעשית מתוסכלת ומשלחת אותם. "חזרו", פקדתי עליהם "כשלמדתם איך לשלוט בשרירי הפנים שלכם". יום אחד, בלי כוונה, הכברתי לעשות - תלשתי איזה חלשלוש גמלוני מבין רגליי והרמתי עליו את קולי "לך תתאמן במקום אחר ואל תפנה אליי בכלל עד שאתה פחות או יותר שולט בחלק של הסקסופון ברפסודיה של דביוסי". הנער המבוהל השתחווה, התנצל ונמלט.
כמה ימים אחרי כן גיליתי עד כמה ליטרליים אנשים יכולים להיות. הבשורה עברה במהירות מבהילה בין כלבלבים יודעי חן, מחזרים ממחזורים שונים ולקקנים בלתי מוכשרים שחיפשו מוצא. זה היה כמו טלפון שבור- "הגברת צעקה על אבנר שהוא לא סקסופוניסט", "הגברת חובבת כרגע רק נגנים קלאסיים", "הגברת יותר לא תכניס למיטתה מי שאינו חצוצרן מדופלם".
אללי, לא לזאת התכוונתי.
---
על שערי הקונסרבטוריון צבאה קבוצה של נשלטים מתוסכלים שתבעו את פתיחת הרכב. אנשי התרבות בעיר התפלאו על הביקוש שעלה בן לילה. מובן שחולון, כמו חולון, הייתה ערוכה לתעל את הפוטנציאל של תושביה ולהעניק להם את מבוקשם, אך פרנסי התזמורת החדשה לא הצליחו בשום פנים ואופן להבין מדוע הנגנים החדשים מעוניינים לאייש רק תפקידי בראס. בלהט ובייאוש פיארו המועמדים את יופיים ואת אצילותם של כלי הנשיפה, הוסיפו בתחינה, "האין זה הולם, את חולון?". לבסוף נכנעו אנשי אגף התרבות בעירייה, השתכנע המנצח המיועד ותזמורת כלי הנשיפה הוקמה.
התלמידים התקדמו מהר אך, נאמנה באופן בלתי נמנע לאגדות שהופצו בין הנגנים, סירבתי לתת להם להוכיח את יכולותיהם ב'במה המרכזית' עד לערב הקונצרט הראשון בעונה. בתומו, מאחורי הקלעים, שירתו את מפשעתי כל אחד בתורו, ביצירתיות ובכישרון.
---
ולא מזמן יצא לי להעניק חזרה להרכב. כשעבדו על יצירת ג'ז נאלצו לצרף קונטרבסיסט צעיר וחסר ניסיון. אחרי החזרה לקח אותו המנצח הצידה והסביר לו את שגיאותיו, ניסה לרכך את הטכניות הנוקשה באצבעותיו "אתה מתייחס אל הכלי כמו אל מכונה שיש לתפעל" הסביר "בזמן שעליך להתייחס אליו כמו אל אישה הנשגבת ממך". הנגן הצעיר, אבוד ומבולבל נועץ בחבריו להרכב.
עוד באותו הערב הופיע על פתח דלתי. הפעם לא נאלצתי להפנות למיקור חוץ. קשרתי את עיניו, פשטתי את תחתוניי ושלושה לילות תמימים עבדנו יחד על הפריטות.
