סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילה נטול כוכבים

We've dug our holes and hallowed caves Put goblin foes in shallow graves This day our work is just begun In the mines where silver rivers run
לפני 6 שנים. 24 בפברואר 2018 בשעה 7:59

אתמול היה יום מעצבן למדי... אנשים דו פרצופיים, עם מוסר כפול, שלא מוכנים בשום פנים ואופן להכיר בעובדה שהם חרא של בני-אדם נוטים לעצבן אותי. במיוחד אם האנשים האלה מתחילים להטפל לי לחיים.

היום יהיה יותר טוב, אני מקווה :)

אה, כן, ולקארמה יש נטיה להחזיר בענק...

אז אני אופטימי, ובסוף כל אחד יקבל את מה שמגיע לו. גם אם מה שמגיע לו זה מוות ביסורים, או סתם תאונה קשה.

לא שאני מאחל את זה, או מייחל לזה, רק מאמין שהמעשים שלך משפיעים על איך העולם יתייחס אליך.

ולמעשה, יכול להיות שהאנשים האלה, שמעצבנים אותי, כבר מקבלים את מה שמגיע להם, כי ממה שאני יודע החיים שלהם לא מזהירים. אז אולי זה הגמול לכך שהם חרא של בני אדם ומתייחסים לאחרים כמו זבל.

אומרים, אגב, שמידת הטוב של אדם לא נמדדת ביחס שלו כלפי החזקים ממנו, או אפילו כלפי השווים לו, אלא ביחס כלפי אלו שחלשים ממנו, אלו שאין לו שום אינטרס להיות נחמד אליהם...

טוב, נראה כבר מה יוליד יום. אני ממש מקווה שהגלגל הזה יתהפך בקרוב, והאנשים הללו, שכרגע נמצאים בעמדה שמאפשרת להם להיטפל לי לחיים, יתדרדרו למקום שבו המצב יהיה הפוך (או שאני אתעלה, לכו תדעו מה יקרה), ומקווה שזה יקרה ממש בקרוב.

 

אה, ושוב חזרתי (לאחר תקופה ארוכה שנעלמתי, כי סיבות...)

תתמודדו

לפני 6 שנים. 31 באוגוסט 2017 בשעה 16:27

ישנם כאלו שצריכים תזכורת לקיומם של חפצים שונים.

אז היום נזכיר לאנשים את עובדת קיומו של החפץ הקסום הזה, שאם מסתכלים לתוכו ניתן לראות את עצמך. כלומר, לא בדיוק את עצמך, את ההשתקפות של עצמך.

המיתוסים לגבי מראות הם רבים ומגוונים, ישנן אגדות אורבניות ואגדות פולקלור רבות על ייצורים שניתן לזמן דרך המראה (Bloody Mary, Beatlejuice, Candyman וכיו"ב), ישנן אגדות בנוגע למה (או יותר נכון למי) ניתן או לא ניתן לראות דרך המראה, למשל: ישנה אמונה (יהודית, למעשה) שאומרת שבזמן שיושבים שבעה על מת צריך להסיר או להסתיר את כל המראות בבית, מחשש שרוחו של המת, שעדיין קיימת בעולם שלנו ועוד לא עברה הלאה, תעבור מול המראה, לא תראה את עצמה חזרה ותבהל. אגדת פולקלור נוספת, בנוגע לערפדים, טוענת שגם הם לא משתקפים במראה.

ישנם גם שימושים אחרים למראות, כמו בלונה-פארק, לשם הדוגמא, שם ישנו (או ליתר דיוק היה) מבוך מראות חביב בהחלט, לא כמו אלו שב-Carnivals באירופה או באמריקה, בהם יש מראות קעורות/קמורות אשר משנות את הפרופורציות של מי שמסתכל לתוכן (מכאן שמן -Carnival Mirrors). אפשר גם להשתמש במראות שימושים מעניינים נוספים, לתלות אחת ענקית מעל המיטה, למשל, למרות שגם זה קשור לאגדה אורבנית על זוג שמתו בשנתם כשהמראה התלויה מעל מיטתם נפלה וערפה את ראשם, אבל לא משנה, או שאפשר להציב מראה מול המיטה, מה שגם מאפשר משחקים מעניינים.

בקיצור, כדאי להכיר, ולזכור, את החפץ המופלא הזה - מראה!

ועצוב לי שיש אנשים שככל הנראה לא מודעים לקיומו.

 

אה, כן, ו...

I'm back bitches!

Did you miss me? 

לפני 8 שנים. 17 בספטמבר 2015 בשעה 6:33

כמה פעמים שקראתי/שמעתי את המשפט הזה, וזה עדיין לא הופך אותו לפחות צורב

נראה שאני לא הטעם של יותר מדי אנשים בעולם

אה, ולמי ששאל -עדיין כואב

 

זהו

להיום

לפני 8 שנים. 16 בספטמבר 2015 בשעה 13:50

כן, הבלוג הזה הולך להיות דיכאוני לתקופה הקרובה

כי אני דיכאוני כרגע

אז למי שלא בא לקרוא את זה - דלגו לבלוג הבא

 

קשה לי

בא לי רק לישון כל הזמן, כי אני  לא חולם בתקופה הזאת, וזה קל יותר ככה. אין לי כבר אנרגיות לעבור את זה, אף אחד לא מצליח להגיע אלי, אף אחד לא מצליח להבין אותי.

לבד לי, נורא. ואין לי כבר כלים להתמודד עם הלבד העצום הזה. אני כבר נהיה מכור לאלכוהול וסיגריות, מעשן כמו שלא עישנתי בחיים, ושותה כמעט כל ערב כוס משקה.

ואין לי מושג איך לצאת מהמצב הזה, פשוט אין לי.

כי אין אפילו אחת שתתקרב למישהו במצבי, ואני מרגיש שזה הדבר היחיד שיוצא אותי מזה, מהסחרור הזה. מההתרסקות.

 

כנראה שאתה צריך לפגוע בקרקע עם כל הכוח - ורק אז להתחיל מחדש.

אז אני מחכה לפגיעה, מחכה לקרקע, ובינתיים נשבר באווויר לרסיסים.

לפני 8 שנים. 15 בספטמבר 2015 בשעה 21:34

אני לא יכול לכתוב את זה בשום מקום - אז אתם תאלצו לסבול את זה

 

היא מתקדמת, וטוב לה, והכל נראה נפלא עבורה.

אבל אני לא יכול שלא להתבאס, שלא לספוג איזו עקיצה קטנה. כי לה, הרי, יש אותו, והוא שם כדי להחזיק אותה, כדי לחבק אותה בלילה. ולי? לי אין.

אני לבד בלילה.

והכי קשה לי בלילה.

ואני, כל פעם שאני קורא שהיא כותבת משהו שמח ואופטימי, אני לא יכול שלא להאנק בכאב. כי לי זה כואב, וזה לא מפסיק לכאוב. אני לא "הולך לישון הלילה מחייך", עדיין לא.

וסעעמק עם זה - גם לי בא!

גם אני רוצה מי שתחבק אותי בלילה, שלא אהיה לבד. שלא אצטרך להתמודד עם השדים שלי לבד.

אומרים Better to have loved and lost, אז לא, שיזדיינו! עדיף היה שלא.

אולי אז לא הייתי צריך להתמודד עם הכאב הזה.

 

סעעמק!