לפני 9 שנים. 16 בספטמבר 2015 בשעה 13:50
כן, הבלוג הזה הולך להיות דיכאוני לתקופה הקרובה
כי אני דיכאוני כרגע
אז למי שלא בא לקרוא את זה - דלגו לבלוג הבא
קשה לי
בא לי רק לישון כל הזמן, כי אני לא חולם בתקופה הזאת, וזה קל יותר ככה. אין לי כבר אנרגיות לעבור את זה, אף אחד לא מצליח להגיע אלי, אף אחד לא מצליח להבין אותי.
לבד לי, נורא. ואין לי כבר כלים להתמודד עם הלבד העצום הזה. אני כבר נהיה מכור לאלכוהול וסיגריות, מעשן כמו שלא עישנתי בחיים, ושותה כמעט כל ערב כוס משקה.
ואין לי מושג איך לצאת מהמצב הזה, פשוט אין לי.
כי אין אפילו אחת שתתקרב למישהו במצבי, ואני מרגיש שזה הדבר היחיד שיוצא אותי מזה, מהסחרור הזה. מההתרסקות.
כנראה שאתה צריך לפגוע בקרקע עם כל הכוח - ורק אז להתחיל מחדש.
אז אני מחכה לפגיעה, מחכה לקרקע, ובינתיים נשבר באווויר לרסיסים.
