צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

MY Passenger

לפני 9 שנים. 7 בספטמבר 2015 בשעה 16:25

יצאנו אתמול לארוחה  כן הייה את השתיקה המביכה  תרגעים ששקעתי לך בעיניים ורציתי להגיד לך מה אני רואה ומה את מרגישה.

אבל לפעמים יש מקום למילים ויש מקום לשתיקה עברתי מה שאת עברת הרגשתי מה שאת מרגישה . רוב הסיכוים שתקראי את מה שכתבתי יום אחד  ותזילי דמעה, תרצי חיבוק, מילה טובה, אז מספיק לי בשבילי להגיד לך מה אני יודע ומה את צריכה והנה זה בא . 

בכל מעבר של פרידה קשה , אני יודע מה זה הבכי של האהבה  ,  האהבה שהייתה ועכשיו כבר נעלמה  , את רוצה שהוא יחשוב שמבחינתך הוא יחשוב שהכל בסדר ואת חזקה. דמות חיצונית של לביאה בנפש של ציפור שבורה.

מחכה לרגע שהוא יחזור בזחילה  יגיד שאת האחת ושהוא טעה . מסתכלת על הפייס מחפשת מתי הוא היה ?  כן הוא היה פעיל לשעה ולא שלח הודעה FUCK  עולה עוד מחשבה טיפשה . מנתחת כל צעד במה את אשמה . ימים ולילות ללא שינה  .

הלב מתרסק,  האויר יוצא מן הנשמה ואת מרגישה את הכאב החד של הפרידה כן זה מגיע בגלים של אותה עוצמה .

המחשבה על הבחורה השנייה באמת ? זה בסוף מה שהוא רצה ?    חתיכת בן ####  כבשה בתחפושת של לוחם מן השורה  .

אז אני פה להגיד לך  שלוחמים לא בורחים לוחמים נלחמים נשארים תומכים אוהבים גם שקשה מסתגלים וממשיכים 

אין דרך לנחם במילים,  רק  מי שחווה יודע תהרגשה כולנו שבורים ללא תקנה אבל השבירה הזו  מראה לנו מה זה אהבה . 

אני עברתי 2 פרידות בחיים שלי תמיד חשבתי שזה אהבה ונשברתי בצורה של פאק הגיע הזמן להתחיל תבריחה..

לאחר נשימה מאוד ארוכה....  הגעתי למסקנה  שאין לאוכל אותו טעם ולחיים אותה הרגשה אבל  אני אתגבר והמשיך לחפש תאהבה כי לא משנה מה  אני ראוי  לאותה הרגשה... 

והכי חשוב לי שתדעי שאת כן ראויה  מחכה ליום שתקראי את זה ותביני מה זה אהבה .

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י