אתה עומד לתומך ברחוב כשאיש ניגש אליך ומציע לך חתול בשק.
אולי הוא לא כ"כ ישיר. אולי הוא רק מחווה עם השק לכיוונך הכללי ופולט "יש מצב לחתול?". מנגד, הוא יכול להיות גם מאוד ישיר, ולהבטיח לך שהחתול הזה, הוא לא כמו כל החתולים האחרים שאתה מכיר, הוא חתול משהו משהו, כדאי לך, באמת. אולי הוא עדין יותר, ומסביר באריכות שהוא עוקב אחריך כבר כמה זמן, ומדרך ההתנהלות שלך, איך שאתה עומד שם, פשוט יש לו תחושה מאוד מאוד חזקה שהחתול הזה ממש מתאים לך.
כך או כך – חתול בשק.
בניגוד לאסוציאציות שעולות מהפתגם, הוא לא מנסה לעבוד עליך. אדרבה, הוא מזמין אותך להתרשם מהחתול. בוא, תציץ לתוך השק, תראה איזו פרווה יפה יש לו. שלח יש, תרגיש את הרכות שלה. בעצם, חבל ככה באמצע הרחוב, לא נוח. בוא נקפוץ אלי, או אליך, או לאיזה בית קפה, כאן מעבר לפינה, רק לרגע. שם יהיה נח לך יותר לבחון את החתול, ולו אותך. תשחקו קצת, תן לו דג מלוח, תראה איך הוא מגרגר. קפיצה קטנה, מה יש לך להפסיד.
אתה מחייך בנימוס ואומר לא, תודה.
זה לא שיש לך משהו נגד חתולים. נגיד איזה רוטווילר שגר אצלך בבית והיה טורף אותם חיים. לא, שום דבר כזה. אתה אפילו לא איש של כלבים. מנגד, זה גם לא כאילו יש לך כבר שמונה חתולים בבית ואין באפשרותך בשום אופן לקחת עוד אחד, מפחד השכנים ומנהל הבנק. לא שצריך שמונה חתולים, לפעמים באמת מספיק רק אחד, אבל כזה שאתה באמת קשור אליו, שמגרגר אליך כשאתה מלטף אותו, כדי לספק את צרכיך החתוליים. אבל לך אין בכלל צרכים כאלה. ז"א, אתה מחבב חתולים. לעיתים קרובות אתה עוצר ללטף חתולי רחוב שמראים נכונות לכך. למעשה, יכול להיות שאם במקום האיש עם השק היה ניגש אליך עכשיו החתול עצמו, מתחכך ברגל שלך ומתנחמד כמו שחתולים יודעים, או אולי רק עומד במרחק בטוח ונותן בך מבטי "בחיאת תאכיל אותי" נוגים, היתה שמח להקדיש לו קצת זמן. אולי היית נתקל בו שוב למחרת, ועם הזמן זו היתה הופכת לפינת הרחוב הקבועה שלכם. אתה היית מביא גבינה, כי היית יודע שהוא מחכה לך, והוא היה מחכה לך, כי הוא יודע שאתה מביא גבינה, עד שיום אחד שניכם הייתם עולים על העניין שבשביל לנהל את תחלופת הלקטוז הזו לא צריך פינת רחוב, והוא היה בא איתך הביתה. כך, בעצם, הכרת את החתול הקודם שלך, שבאמת הסב לך הרבה נחת, עד שנדרס, לא עלינו. היית מאוד עצוב, אבל זה לא כאילו הוא השאיר איזה חלל נוראי בחייך שאתה פשוט חייב למלא בחתול חדש. בטח לא עד כדי כך שתלך לאיזה בית קפה למשחק מאורגן עם חתול שבכלל עוד לא ראית. מה גם שהאוטובוס שלך תיכף מגיע.
ההוא מסתכל עליך במבט שחציו עלבון וחציו עוינות, וכל כולו ערבות פולניה מכוסות שלג קר במיוחד, ומסנן – למה ישר לפסול?
ועכשיו לך תסביר לו שאתה בכלל לא רוצה חתול.
לפני 17 שנים. 31 בינואר 2007 בשעה 23:55