מחשבות, חויות ושאר ירקות.

ביוליסס כתב ג׳יימס ג׳ויס את המשפט שעורר את כתיבתו של פוסט זה: 

״History is a nightmare from which I am trying to awake" 

ובעברית: ״ההיסטוריה הינה סיוט ממנו אני מנסה להתעורר״

עלינו, כחברה, מוטלת החובה ללמוד ממהיסטוריה ולא לחזור שוב ושוב לאותו סיוט, 

לא לחזור לימים של רוע, של עבדות, פיאודליזם, של רצח עם, משטרים גזעניים, של מלכים שמשחקים בחיי עמם כמו חיילים על לוח שח. 

כמו בכל דבר, מין הכלל ניתן להסיק לפרט, וכך אנו מובלים לבדסמ.

אתם קוראים בדפיו של אתר זה אינספור סיפורי אימה, חלקם הינם זימתם של אנשים יצירתיים ותו לא, אך חלקם הינם אזהרות, 

סיפורים על אדונים שבגדו באמון שניתן בהם, גברות שהתעלמו מטובת בני ובנות חסותן. 

ישנם סיפורים על מרושעים שניסו (והצליחו לעיתים) להכאיב, לפגוע ולאנוס. 

ישנם אף סיפורים שנראים על פניהם פעוטים, על לחץ נפשי, מניפולציות ומילים פוגעניות. 

עליכם ועליכן מוטלת החובה ללמוד מסיפורים אלו ולא לתת להיסטוריה לחזור על עצמה, לא על ההיסטוריה של שוהי הכלוב ולא על ההיסטוריה שלכם, 

תעזבו לאנחות את אלה שבגדו באמונותיכם, הם אולי ישתנו אך אולי לא.  

תלמדו מטעויות של אחרים ואל תתנו לטעויות שנעשו לחזור על עצמן בחייכם. 

שוב ושוב אני מוצא את עצמי כותב נבואות שחורות ואזהרות מופרזות בבלוג זה, 

אני בהחלט לא אביו של איש בכלוב ואין לי אחריות ביולוגית לשלומכם, אך, אני מעוניין שמקום זה (ככל שהאתר הינו מקום בכלל) יהיה נעים יותר לשהייה, 

אחת הדרכים לעשות זאת היא למנוע חלק פעוט מהטרגדיות שיקרו לשוהיו. 

על כן תסלחו לי על חפירותי ועל תקליטי השבור, אני כותב זאת בכוונה טובה. 

*אגב, יוליסס זה ספר ארוך, משמים וכתוב היטב, אבל אני מעולם לא פגשתי אדם שהצליח לסיים אותו בניסיון אחד.