לפני שנתיים. 23 במאי 2021 בשעה 6:57
היי מטורף והתרגשות וכל עצב בגוף דרוך
ואני מנוצלת ומשומשת וחוטפת ומוכאבת
ואני בכלל לא זוכרת איך קוראים לי או איזה
יום היום או כמה עבודות יש לי להגיש וכל
מה שאני זה כלי לשימושו כי אני בסך הכל
קטנה מטונפת ועלובה שלו ומבחינתי
העולם יכול להתפוצץ עכשיו ואני בכלל
לא אשים לב.
ואז
לאט לאט
מתחיל לטפטף
בהתחלה זה עייפות כזו
העיניים נעצמות בניגוד לרצוני
ואז מתחיל להיות לי קר. אבל עוד רגע יוני!!
ואז עצב קיומי. פקפוק בהכל. בעצמי. בזה. בחיים.
ועכשיו אני כבר לא מטונפת ומלוכלכת וזונה
עכשיו אני קטנה שקצת קר ועצוב לה
ולפעמים זה מאוד קשה לה
כי עכשיו קטנה צריכה
להרגיש מוחזקת
מחוממת
ואהובה
🐣
