כשדאדי במצב רוח נדיב, קטנה זוכה לכסות אותו בנשיקות. בכל הגוף. בלי לפספס אף נקודה. כל נקודה ראויה להערצה ותשומת לב באופן שוויוני והולם.
ופאק, הנקודות האלה שמוציאות ''מממממ'' עמוק שכזה. נותן לי תחושה שמטרתי בחיים הושלמה בדיוק באותו רגע. ליטוף על הראש והדם כבר רותח.
יש רק בעיה אחת: אני לא יודעת אף פעם מאיפה להתחיל. וקטנה ידועה בחוסר היכולת שלה לקבל החלטות.
אם אני מתחילה מהפנים אני צריכה להכריח את עצמי לעבור הלאה כי זה הופך למבול נשיקות של ממש. אם אני שכובה לצידו ורק צד אחד של הפנים מקבל יחס, קטנה לא נרגעת עד שהצד השני מקבל פי 2 (ואז הצד הראשון בפער ואז.. נו, בעיה).
אם אני מתחילה מכפות הרגליים אז אני לא מצליחה להתאפק ועמדת הנחיתות מולו כל כך מטריפה אותי שאני חייבת ללקק לו את כפות הרגליים. ואז אין דרך חזרה וקטנה מתחילה למצוץ את הבהונות. אבל זה המוצץ מספר 2 בהעדפה שלה וידוע כבר כמה קשה להפריד את קטנה מהמוצץ שלה.
אז מה נשאר?
אם חלילה קטנה מתחילה מלנשק סביב האזור הקדוש, ובהנחה שדאדי לא אסר עליה, חוסר השליטה העצמית של קטנה יוצא במלואו והיא מהר מדי מגיעה היישר למוצץ האהוב עליה ביותר. אבל קטנה יודעת שזה גורר את המשפט שהיא הכי מפחדת ממנו:
''די קטנה, קצת הפסקה מהמוצצי שלך.''
והיא מתחילה לייבב ולא נרגעת עד שדאדי מרשה לה שוב להכניס אותו לפה.
אז בבקשה,
שמישהו כבר יגיד לקטנה מאיפה להתחיל 🥺