Newbie

זו פעם ראשונה בחיי שהעירום לא מכניס אותי לסטרס.

אני מתפשטת לידך בלי להתבלבל ובלי לחבק ידיים ובלי גב כפוף.

וזה כל כך... שונה.

ותמיד הקפידו להזכיר לי שאני יפה בדיוק כמו שאני ומעולם לא אמרו דבר או העירו.

אבל אולי פה קבור הכלב. כמו לא לדבר על הפיל שבחדר (תרתי משמע).

איתך זה שונה. כשאתה תופס לי בקימורים שלקח לי שנים לאהוב או מתבדח על זה שהאופנוע לא יצליח להישאר יציב זה גורם לי להתרעם, כמו ילדה קטנה, סמוקה ונרגזת. אבל אז אתה תופס קימור נוסף ומזכיר לי בתוך האוזן ''את החזירונת הסקסית שלי. כל זה שלי.'' ואז אני יודעת שאתה הבעלים של כל כולי. לא רק של הזונה המרצה עם הדאדי אישוז, אלא גם של הילדה השרוטה והעגלגלה שאוסרת את שהות אצבעותיך בגרונה כמו אלכוהליסט נגמל. 

(ואני יודעת מה אתה תגיד. ''להיות הבעלים שלך זו אחריות כבדה.'' מניאק ❤️)