לפני 5 שנים. יום שבת, 20 בנובמבר 2021 בשעה 21:18
אין לי כינוי בשבילך.
כשאני מקבלת פקודה, עומד לי על קצה הלשון ''כן ____" אבל ה'כן' נותר מיותם.
אתה לא ה'אדון' שלי. אני אפילו קוראת לך בשמך ביומיום. שזה חדש לי. אני הרכוש שלך ואתה בועל אותי ומשתמש בי ומחנך אותי ומסמן אותי אבל אתה לא שולט בי.
אני נענית לך, משמשת אותך ומצייתת לך (טוב, לרוב), אבל אתה מדבר אלי בגובה העיניים. כשוות ערך אליך. כחופשיה עם עמדה וחוצפה.
אתה גם לא 'אבוש'. אתה מערסל ומחבק ומכיל ומלטף, ואני מתרפקת עליך ונותנת לך להכיל את השדים שלי ואני נמסה כשאתה מנשק אותי על הקודקוד, אבל אתה לא מתחזק תדמית של כל-יכול-יודע-כל-חסר-חולשות.
ואתה מעודד אותי לשאול ולבקש ולהגיב. ואתה מלטף את פני כשאתה אומר לי ''תשתמשי במילים שלך'' כי אני מברברת לגבי הכל חוץ ממה שבאמת חשוב. ואני לומדת לדבר ולתת שמות לתחושות ורצונות.
אבל לך עוד לא מצאתי שם.