לפני 5 שנים. יום רביעי, 24 בנובמבר 2021 בשעה 19:39
אין לי איתך דרופ.
זה כל כך מוזר וחדש.
הייתי בטוחה שזה משהו בילט אין במוח שלי. שאין מנוס מזה. שזה חלק מהסאבית שאני (?or am I).
ואני לא יודעת איך זה קורה או מה אתה עושה. עדיין לא הבנתי את החוקיות.
אולי אלה הבדיקות שפיות שאתה מקפיד לעשות. אולי זה החיבוק תוך כדי שמגיע בלי שאבקש אותו ולא כי ''אתה צריך''. אולי זה ההקפדה על הדילוג בין הזונה לקטנה.
אין אצלך ''אפטרקייר''. יש פשוט קייר. לפני, בזמן, אחרי, בין לבין ובכל סיטואציה.
וזה חדש. לא ידעתי שאפשר לבכות כשמסשנים אותי כי כואב לי בלי לרצות למות שתי יממות שלמות אחר כך. לא ידעתי שאפשר להסתחרר מחוסר בחמצן בלי להרגיש שכל העולם מתפרק למחרת. לא ידעתי שאפשר להיות מושפלת ולדעת שאני אהובה בו זמנית.
תמיד הסתכלתי על כל אלה כעל מאורעות זרים לחלוטין.
🐣