ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל תקחו את השם הזה ברצינות

וגם לא את הבלוג הזה
לפני 7 שנים. 8 במרץ 2017 בשעה 17:59

אז הבנתי משהו על עצמי.

 

אני קשה.

ניסיונות ריכוך עצמיים יסתיימו בתסכול ובזבוז זמן. גם לי וגם לבן אדם שאני אנסה להכיר.

 

יש דברים שאני פתוחה לגביהם, אבל יש דברים, במיוחד בסאדו, כאן, שלא.

 

המשיכה שלי תלויה בעיקר ברמת הכניעות שאני מרגישה מהצד השני, והאישיות שלו.

אז אין טעם לנסות לחרוג מזה.

 

אז, אני רוצה להתנצל ולהזהיר שוב על כך שהאצבע שלי תהיה קלה על ההדק.

אני אבדוק, אבחן, אתקיל ואקח את הזמן.

אם משהו לא מתאים- הוא לא מתאים.

אם אני ממשיכה היכרות למרות שיש לי סימני שאלה, מתוך תקווה שסימני השאלה יעלמו - זה עשוי להתפורר ולעוף עם הרוח בכל רגע.

 

ואם משום מה אתם חושבים שהייתם יכולים להוכיח לי אחרת אם רק הייתי נותנת לכם צ'אנס ולא נתתי - אז ההפסד כולו שלי.

 

-

 

אני מחפשת עבד ובן אדם- בשורות עצמן וביניהן.

חייב לאהוב את מה שאני אוהבת, מבחינת העדפות בבדס"מ.

חייב להניח את הגרוע מכל- שהעדפות שאני לא חולקת איתו לעולם לא ימוששו - ולהיות מצוין במיליון אחוז עם זה. כי מבחינתי, עד שאני לא אשאל ספציפית על פנטזיה כלשהי של העבד (אם אשאל)- הן לא קיימות.

 

לא יכולה להיכנס לקשר עם "אולי" שמתנוסס מעל... כי נכון לכרגע, אין לי ממש זין לזה.

אז החלטיות לגבי ההעדפות וההיכרות העצמית היא חובה.

 

עכשיו להמשיך לשבור את הראש על איך אשכרה לכתוב את מה שאני מחפשת בצורה הרבה יותר מסודרת וברורה בפרופיל.

לפני 7 שנים. 2 במרץ 2017 בשעה 5:11

אז מבחינתי יש כאן באתר שני סוגי אנשים. כמה פעמים כבר חפרתי על זה. אבל ההבדל ביניהם כל כך חשוב לי- ואני מנסה לחדד אותו.

 

אז, שני סוגים:

1. אלו שרוצים למלא את הפטיש שלהם.

2. אלו שרוצים לשרת ולרצות.

 

אני מאוד קשוחה ובינארית בהגדרה הזאת. אלו שמגדירים את עצמם כגם וגם נכנסים אלי לקטגוריה הראשונה, כי עוד לא הכרתי מישהו כזה, (שלרוב מרגיש לי 1 אבל אומר 2)

שבשורה התחתונה, בניואנסים מסוימים- לא הולך ל-1.

 

והניואנסים. הם. מאוד. חשובים.

 

זה מה שעושה את ההבדל בין מצב שאני אומרת לעצמי "גאד אוקיי את יודעת שזה רק משחק, תרגיעי, הוא ירצה

(נקדו את זה כמו 2) אותך בדרכים אחרות, והוא לא יבין מה מכעיס אותך עכשיו,"

לבין: "כן. הוא לגמרי הזונה הקטנה שלי."

זה ההבדל שקובע אם הקשר באמת יחזיק לטווח ארוך. זה מה שיעשה לי את אחת משתי התגובות הבאות: ON או OFF.

כי מעבר לרגעי העצבים שבאים עם 1, אני מתישהו אעלה הילוך. ואני אדרוש הוכחה ברורה לכך ש 2>1... (בדיוק כמו שזה אמור להיות!)

ואני אדרוש שהניואנסים המעצבנים יעופו. אני אנסה להסביר למה הם מכעיסים אותי עם מטאפורות משוגעות. ואלו ששייכים ל-1 ממש יתקשו לקבל את זה. ויגידו "טוב זה מוגזם",

ואלו ששייכים ל2, אולי רק יצחקו מהמטאפורה ויודו שהיא משוגעת, אבל יאמרו גם בסוף "רגע, אבל המסקנה לא הייתה אמורה להיות ברורה כבר לפני?"

ואני יודעת שאלו דרישות ממש לא מוגזמות עם האנשים הנכונים.

 

ואנשים מסוג 2 הם לא "רובוטים". יש להם אישיות. יש להם דעות. הם מביעים אותן, אבל הם עדיין 2. מרגישים את זה בצורה שבה הם מתבטאים.

ונראה לי דווקא ש"הרובוטים" הם אנשים ממש קיצוניים מסוג 1... אלו שישר אומרים "כן המלכה", בלי לדעת מי את בכלל- כנראה נשלטים, משרתים ומרצים כבר משהו אחר.

 

אבל, כמובן שאני לא יודעת הכל, ואולי אלמד דברים חדשים,

ואגלה שגם הגם וגמים יבחרו 2 בשורה התחתונה.

 

ש: למה אני חורקת שיניים כשאני כותבת את זה? :)

אל תדאגו, אני יודעת את התשובה,

ת: אם אתה בוחר ב-2 בסוף, למה אתה לא 2 כבר עכשיו?!

It's literally between the lines (;

עדיין, אני באמת מכירה בזה שאני יכולה לגלות או לא לגלות דברים חדשים על בני אדם.

השאלה היא אם יש לי את החשק לזה.

 

לפני 7 שנים. 22 בפברואר 2017 בשעה 22:50

שקשורים לאינטראקציות שלי עם אנשים מהכלוב.

 

מרמור א':

משהו לא הכי "אקטואלי" כבר. אבל איך לעזאזל יצא שלמרות שחיפשתי עבד, מצאתי אדם מקסים, אבל גם נראה לי האדם הכי רחוק מלהיות "עבד" (מבחינתי*) שהכרתי?

כי לשמוע "לא זורם לי" מהנשלט שמתעקש שלא לעשות משהו "קטן", ולא במסגרת גבול, זה בדיוק מה שלא רציתי.

ו... זאת אשמתי. הייתי יכולה לגלות את זה בקלות לפני. אולי גם בחרתי להאמין אחרת, כי באמת, הוא אדם מקסים. וזה לא שלא היו "סימני אזהרה" שאנחנו לא נתאים. העלמתי עין מבחירה. אמרתי לעצמי שכנראה הגזמתי לפני, והתעלמתי ממה שאני באמת מחפשת...

 

מרמור ב':

חשש ופחד ו"לא נעים לי". מדי פעם אני מניחה לזה לעוור אותי. וזה יכול לגרום למצבים שפוגעים לא רק בי, אלא גם באחרים.

כל כך מעצבן שזה קורה לי. אני מנסה מאוד שלא להיכנע לזה- ובטח שלא לסבך את זה. האבסורד כאן הוא שהפחד לפגוע גורם לי להתנהג בצורה שפוגעת. ולא במובן הטוב שלשמו התכנסנו.

ובגלל "לא נעים לי" כזה, פגעתי במישהו כאן לאחרונה, ועל זה אני מאוד מצטערת.

 

בכל מקרה המסקנה ברורה:

להמשיך לנסות, ולהפוך את המרמור הזה לקאטאליסט לשנות ולהשתנות ולא לשכוח.

 

ו... ממשיכים הלאה.

 

 

*הערה:

אין הכוונה לומר שהמדובר אינו "נשלט" או "עבד" טוב/ אמיתי/ וואטאבר. זה רק לפי המונחים שלי ומה שמתאים לי.

קצת משעשע כל עניין הולידציה הזה, והמציאות של האתר.

אנשים רוצים לדעת שהם נשלטים טובים. אנשים רוצים לדעת שהם שולטים טובים.

קצת פרופורציות, אנשים.

מתי הפסקנו לשאוף להיות שלטים, שלדים ושלגונים טובים- כמו בימים עברו**?

לפני 7 שנים. 17 בפברואר 2017 בשעה 13:41

ממתי נהייתי אדם חיובי כזה, שבכל דבר שלילי אני מחפשת את נקודת האור בו?

 

ואיך זה משתלב עם הפסימיות והציניקניות שבי בכללי?

 

Prepare for the worst and strive for the best?

 

טוב. אני בהחלט ציניקנית, ובהחלט נוטה להאמין שהגרוע ביותר עשוי לקרות,

 

אבל גם מאמינה שלא כל אדם עונה לציניקניות שלי,

ושהעתיד, ש"כנראה יאכזב", עדיין עשוי שלא לאכזב, ולא יכול להיות כזה מושלם וכזה עקבי תמיד.

 

כי אני לא חזאית או נביאה ודבר או שניים הפתיעו אותי בחיי פעם.

 

כל כך כיף לגלות שאני ככה!

 

 

HAUNTRESS OUT! ;)

לפני 7 שנים. 12 בפברואר 2017 בשעה 5:05

אחד מהדברים השווים בחורף.

גשם תמיד מרגיע. אבל אפשר להתרגל ל"רעש" שלו ולחזור לשקוע במחשבות ובצרות שלנו.

אבל סופה. פתאום הבזק אור. או רעם מרעיד.

גורם לך להיזכר שוב שהטבע בחוץ,

הטבע גדול, הטבע אופף.

ושאנחנו קטנים נורא לעומתו, בדיוק כמו הדאגות שלנו.

וההרגשה שהן חולפות עם הרוח... :)

 

הלוואי שלחלל החיצון (AKA האמא של כל הסופות)

הייתה דרך למשוך לעצמו את תשומת הלב מהכוכב הזעיר עד לא קיים שלנו.

 

לגרום לנו להרים את הראש, להביט בריק מלא הכוכבים...

להטיל לכמה זמן ספק לא רק בדאגות שלנו, אלא גם באמונות שלנו ושל הסביבה.

להעריך וליהנות מניצוץ החיים בים החושך...

 

...אוקיי, מספיק עם הפואטיות.

 

בכל מקרה, עד שאלמד להתייחס לריק ולגשם בכוחות עצמי,

אני כל כך שמחה ומודה על הסופות הקיימות בעולם :)

לפני 7 שנים. 1 בפברואר 2017 בשעה 7:05

כי זה תמיד כיף,

 

לדעת שמי מולך רואה אותך כבחירה שניה

שלא היה איתך אם הייתה לו ברירה

 

גם תמיד כיף להעביר מסר כזה

או לנסות לחשוב כמו מנטרה ש

"זה כן זה" "זה כן זה"

 

ופשוט להמשיך מתוך חשש

שנסיים בודדים אם לא נאמר נואש

 

וואו, לא מדכא בכלל, באמת שלא

בשמחה אז אצא עם כל אדם שני פה

 

אם אתעלם מחוסר ההנאה

לא אהיה שולטת, אהיה שפחה

(משמע לא אהיה רטובה)

 

ולמי שרוצה "לאיים",

חוץ ממני, תרגישו חופשי לצאת עם

כל מי שבא לכם.

 

לא מחפשת רשימת מכולת

אבל גם לא פשרה

רק התאמה. רק התאמה.

לפני 7 שנים. 31 בינואר 2017 בשעה 18:41

אני לא בטוחה עד כמה זו אני, בהתחשב בכך שיש הרבה פעמים שממש לא בא לי על זה,

אבל יש מצב שאני נהנית משליטה טוטאלית. אולי עשרים וארבע שבעית כזו.

 

מה שהופך את החיפוש לעוד יותר מסובך.

 

אדם נחמד, נשלט "טוטאלי", שגם ירגיש לי בן אדם ונמצא דברים במשותף....

 

הולי פאק אולי זה ידרוש מנוי זהב

 

ניקח נשימה ונראה :)

לפני 7 שנים. 30 בינואר 2017 בשעה 14:42

NO EXCEPTIONS.

לפני 7 שנים. 18 בינואר 2017 בשעה 9:56

בקשר למבוגרים ממני

גברים חיים פחות זמן מנשים.

ואני מחפשת קשר קבוע.

רציני.

ארוך טווח.

 

הגיוני, לא? :)

 

יש לי הרגשה שגם מגיל מבוגר מסוים יש הבדל מנטלי משמעותי מדי.

אני די ילדותית בהרבה מובנים. נראה לי שגם לעומת הרבה אנשים בגילי.

 

וגם נראה לי שמגיל מסוים פשוט נמצאים בשלב אחר בחיים... או ממש קרובים לשלב אחר בחיים.

מעדיפה בגלל זה מישהו בסביבות גילי.

ונרתעת ממצב שמישהו יהפוך או ירגיש לי כדמות אב...... אין סיכוי.

 

אגב, כשמדובר במשיכה פיזית, הגיל זה לא האישיו.

אז "בן X אבל נראה צעיר לגילי", לא ישכנע אותי.

 

בקשר לצעירים ממני

לא פנו אליי יותר מדי אנשים שצעירים ממני משמעותית, "רק" בכמה שנים...

כלומר, אם הייתי בגילם והם היו בגילי זה לא היה מפריע לי.

 

ועדיין.

אולי זה בא מחוסר ביטחון.

כמו שכתבתי, נראה לי שאני די "ילדותית", אבל אם נשלט היה צעיר ממני-

כמו בפוסט הקודם, הייתי שואלת את עצמי אם פנו אליי באמת מבחירה שלמה,

או בגלל מחסור בשולטות כאן.

 

וגם נרתעתי מהמחשבה להכיר "צוציקים",

אבל האמת היא שהכרתי בזה שלומר על אנשים כאן "צוציקים",

זה לא הוגן, ושופט מראש.

הבנתי את זה בזכות שולטת צעירה ונבונה כאן באתר.

 

(היי, אני לומדת הרבה דברים חשובים משולטות שונות כאן לאחרונה!)

 

יכול להיות שאני פשוט משליכה כי,

I've learned a lot of valuable life lessons

מאז שאני הייתי בגילאים האלו.

יחד עם זה שהספקתי לשכוח במה אני כן דומה למי שהייתי אז.

 

אז כן, אני יודעת שהייתי דומה בהרבה דברים,

ושיש סיכוי גדול שמה שלמדתי הם דברים שברורים לנחלת הכלל כבר ממזמן.

 

ולמרות הכל, עדיין, מאמינה שבהפרש גילאים מסוים הפער יורגש.

שוב, שלבים שונים בחיים.

 

מה שבטוח, אני לא ארגיש כדמות אם כלפי אף אחד :)

לפחות בגיל הזה.

דאגה אצלי תבוא כדאגה לאנשים כבני אדם וחברים.

 

והגיל שהכי מפריע לי באתר

זה הגיל הריק בפרופיל של אדם, או בהודעה.

אולי אתם לא רוצים שאשפוט אתכם מראש,

אבל זה קורה ממילא.

אני ישר מניחה שאתם בסביבות גיל 50,

ושאתם לא מציינים את זה כי הפער גדול מדי,

אז אני די שוללת את מי שלא כותב מה גילו- במיוחד כשיש הרבה שכן מציינים.

 

...

אבל זה גם נכון בקשר למידע כללי עליכם...

"היי, מה קורה?"

"היי, אפשר שאלה?"

"שלום המלכה, תוכלי לבזבז את זמנך על עבד כמוני?" <- - - אני לא המלכה שלכם כמו שאני לא בת הזוג שלכם. זאת בטח העדפה אישית אבל אל תעשו את זה איתי.

 

בלי שום מידע נוסף על מי אתם ומה אתם מחפשים.

גם לא בפרופיל, שאני כנראה אבדוק,

אבל לא אחרי שאומרים "היי", אולי כשאומרים "אני מעוניין להכיר, יש מידע עליי בפרופיל, צרי קשר אם יתאים".

לא משנה אם כתבתם בדיחה גאונית במקום "היי" גנרי.

אם הייתי מתייחסת לכל הודעה סתמית כזאת ומנסה "לחלוב" פרטים....

 ...

 

 

 

 

האמת,

בסדר!

אני מוכנה לעשות את זה!

 

כן...

אני אעשה את זה!!!

 

35 שקל לשעה, כדי להיות המזכירה הדמיונית והלא נחוצה...

 

בשביל עצמי??

 

אבל אין לי כסף לממן את עצמי??

וגם אם הייתי פונה לעצמי והיה לי כסף אז לא הייתי שוכרת את עצמי??

כי אני לא צריכה את זה???

 

...

 

לא יודעת נראה לי שזה

לפני 7 שנים. 17 בינואר 2017 בשעה 19:52

חבל שאין כאן יותר שולטות.

אולי זה לא נכון ורק נדמה לי כי זה מה שאומרים, אבל נראה ונשמע כאילו יש הרבה יותר נשלטים כאן משולטות.

 

חוץ מהעובדה שבטח אנשים יהיו יותר שמחים אם יהיו יותר שולטות...

זאת הסיבה שאני מקבלת כאן הרבה הודעות מנשלטים?

 

אולי זה לא הובהר מספיק, כי בתכלס לא פירטתי לגמרי מה אני רוצה... אבל אני חושבת שאני שונה מהרבה נשלטים כאן, לא חושבת שאני מתאימה לרוב, כמו שאני לא אתאים לרוב הוונילים אם אי פעם הייתי ונילית :)

 

וזה תמיד מדאיג אותי שאולי הם משקרים לעצמם ולי, כי הם כבר רוצים להיות בקשר כלשהו.

כי הם אומרים לעצמם שהם ישתנו או שהם יצליחו לגרום לי להשתנות.

 

לפחות אם היו יותר שולטות, היה יותר קל להניח שלא פונים אליי סתם,

אלא כי הם באמת התעניינו ובאמת מרגישים שאנחנו יכולים להתאים.

 

אבל

Credit where it's due

 

יש הרבה שגם כנים עם עצמם :)

 

פעם כתבתי בצ'אט למישהו שנראה לי שאנחנו שונים מדי. גם בהעדפות, גם במנטליות, ולא נראה לי שנתאים ככה.

הוא ביקש שעדיין אתן לו צ'אנס.

שאלתי למה...

לא זוכרת את הביטוי המדויק, אבל התשובה הייתה משהו בסגנון,

"כי אני נראה טוב".

 

...

טוב הוא היה קיצוני, אבל יש כאלו שיש חיבור בחלק מהדברים, ובחלקים אחרים (שחשובים לשנינו) לא.

 

אני רוצה עבד לזוגיות ארוכת טווח (תמידית) ורצינית.

לא בקטע להתחיל קשר ולגלות אז שהפערים הקטנים בינינו, אלו שבחרתי להעלים עין מהם...  הם בעיה אמיתית.

 

לא סגורה על אחרים, אבל אני לא הולכת לשנות את ההעדפות שלי, קרוב לוודאי. ולא חושבת שהצד השני יכול לעשות ככה גם.

אם זה היה כל כך פשוט אז מספר האנשים באתר היה פוחת משמעותית.

זה יהיה מבאס רצח "לבזבז" את הזמן עם מישהו שלא יתאים, רק כדי להיפרד ולחפש שוב...

 

.......אז אני נזהרת.

 

זוכרים שכתבתי איפה שהוא שאני לא רוצה להכיר יותר מדי נשלטים בבת אחת?

התכוונתי, שאני לא אכיר יותר מנשלט אחד כל פעם. לא יכולה להתחייב על תגובה או שאחזור אליכם. זה ייקח נצח ככה.

 

בכל מקרה, אני מכירה מישהו כרגע.

 

אתה יודע מי אתה.