צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הידרוספירה

כי החיים האמיתיים משולים למים
המתאימים לכל ומסתגלים לכל
לפני 8 שנים. 11 במאי 2016 בשעה 4:33

 

היקום הוא התחלפות

החיים הם הדעות

 

מרקוס אורליוס

 

 

לפני 8 שנים. 9 במאי 2016 בשעה 16:00

 

אני חולם על אהבה שהיא יותר משני בני אדם המבקשים לשלוט זה בזה. שבה שני בני אדם חולקים ביניהם את התאווה לחיפוש אחר אמת נעלה יותר. יתכן ששמה אינה אהבה. יתכן ששמו האמיתי של הדבר הוא ידידות.

 

ארוין ד. יאלום / כשניטשה בכה 

 

 

 

לפני 8 שנים. 7 במאי 2016 בשעה 15:44

 

לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך.

אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, ואם אתה מעז לחלום על פגישה

עם משאת נפשך.

 

לא מעניין אותי בן כמה אתה.

אני רוצה לדעת אם אתה מוכן להיראות כשוטה למען האהבה,

למען חלומות, למען ההרפתקה של החיים.

 

לא מעניין אותי אילו כוכבי-לכת שוכנים באופק הירח שלך.

אני רוצה לדעת אם נגעת בלב הצער שלך,

אם נפתחת בשל בגידות החיים או התכווצת ונסגרת

מחשש לכאב נוסף! 

 

אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם כאב, 

שלי או שלך,

בלי לעשות דבר כדי להסתירו, לעמעמו או לתקן אותו.

 

אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם שמחה, שלי או שלך;

אם אתה יכול לרקוד בפראות

ולתת לשיכרון-החושים למלא אותך עד קצות אצבעותיך,

מבלי להישמר להיות זהיר, להיות מציאותי או לזכור את מגבלותינו כבני-אדם.

 

לא מעניין אותי אם הסיפור שאתה מספר לי נכון.

אני רוצה לדעת אם אתה יכול לאכזב אדם אחר כדי להיות נאמן לעצמך;

אם אתה יכול לשאת את תוכחות הבגידה, ולא לבגוד בנשמתך.

 

אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות נאמן, ועל כן ראוי לאמון.

אני רוצה לדעת אם אתה יכול לראות יופי גם אם לא כל יום יפה,

ואם אתה יכול לטעת בחייך את נוכחות האלוהים.

 

אני רוצה לדעת אם אתה יכול לחיות עם כישלון,

שלך ושלי,

ועדיין להתייצב על שפת אגם

ולצעוק אל הירח הכסוף, "כן"!

 

לא מעניין אותי איפה אתה גר, וכמה כסף יש לך.

אני רוצה לדעת אם אתה יכול לקום אחרי לילה של צער וייאוש,

יגע, חבול כולך, ולעשות

מה שצריך לעשות בשביל הילדים.

 

לא מעניין אותי מי אתה, ואיך הגעת לכאן.

אני רוצה לדעת אם תעמוד איתי בלב-לבה של האש,

ולא תיסוג לאחור.

 

לא מעניין אותי איפה או מה או עם מי למדת.

אני רוצה לדעת מה מחזיק אותך מבפנים, וכל השאר אינו חשוב.

 

אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות לבד עם עצמך; ואם אתה באמת

אוהב לשהות במחיצתך ברגעים הריקים.

 

 

בהשראת אוריה מאונטיין דרימר, זקנת שבט ילידים אמריקאים, מאי 1994 

 

לפני 8 שנים. 7 במאי 2016 בשעה 8:37

                                                                                                                                         

                                                                                                                        (את הפוסט הזה הוא כבר לא יקרא)

יש לו הכל בחיים

אהבה ענקית שנתנו לו הוריו מהיום שהאיר את העולם

בת זוג יפה אוהבת חכמה מסורה שנתנה לו המקריות/הקארמה (איך שתקראו לזה)

ילדים שלו ושלה שמעורבבים בשמחה ובמוזיקה

בית מרווח מלא אור ויצירה

קריירה מופלאה

פרנסה וברכה

אמונה

בריאות

ו..

הכלוב.

השבוע הוא הבין מה שלא הבין.

 

והוא הלך.

 

 

 

 

תודה חבר

 

לפני 8 שנים. 5 במאי 2016 בשעה 8:47

 

עדיין אין לה שולט
כזה שמתאים לה 
כזה שהבית שלו אינו רחוק ממנה
כזה שהדת שלו אינה מדברת אליו

 

עדיין אין לה שולט
כזה שמתאים לה
פעם היה אחד
שיש לו הרבה ילדים מכל מיני נשים ואחת שלא יכול להיפרד ממנה
שיש לו אישה שהוא לא החליט מה לעשות איתה
שיש לו בת שהוא קשור אליה
שיש לו גיל שלעולמים לא יתקרב לשלה

 

עדיין אין לה שולט
כזה שממש מתאים לה
עכשיו מחפשת התאמה
כזה אחד

 

לפני 8 שנים. 4 במאי 2016 בשעה 6:54

 

ידיים מתרוממות, שמלה שחורה מחליקה במורד גוף לאור שמש אביב של בוקר. מסתחררת סביב על קצות נעלי ערב שחורות. תמונות מבזיקות לאור חלון צבעוני מגרשות ימים אפורים. רגעים רבים שלפני נאספים לציפייה גדולה ללא מחשבה תחילה. בשבריר השניה נתפסת לעולמות רחוקים, מטשטשים, נשכחים מבוקר שמשי אחד.

מנסה לפענח את שיכרון החושים. להבין את פשר החלום בתוכו איבדתי את עצמי לדעת.

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 13:45

 

יחסים הם סוג של טירוף, טירוף אירוטי (אפלטון)

יחסים... הם מקודשים.. בכך שהם מעוררים את המעמקים האינסופיים והמיסתוריים שבתוכנו...

כשאנו ממקדים את תשומת לבנו בנשמת היחסים, ולא במכניקה הביניאישית שלהם, עולה מערך שונה של ערכים על פני השטח.

אנו מתעניינים כעת בפנטזיה ובדמיון. אנו מתחילים לראות את היחסים כמקום בו מגשימה הנשמה את יעודה. 

אם אנו רוצים לראות את הנשמה ביחסים עלינו להביט מעבר לכוונותינו ולציפיותינו... 

הכאב והקשיים יכולים לשרת לעיתים ולהוות חניכה לאינטימיות נדירה, שאינה מוגבלת לצורת יחסים מסויימת, עם ידיד נפש וגוף אליו ההתקשרות והתקשורת אינן תוצר של מאמצים מכוונים, אלא חסד אלוהי. 

 

תומאס מור

 

 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 7:28

 

כגחליליות המאירות את חשכת הלילה בקיץ, כך הבליחו מדי פעם במהלך חיי דמויות שהמיפגש עימן שפך אור על חשכת הימים. בלי שום תיכנון מוקדם או מחשבה תחילה, הן ניקרו בדרכי בתקופות שונות על ציר חיי, במקומות שונים בהם חייתי, בנסיבות שונות. אבל תמיד מצאתי את עצמי נמשך אליהן, מנסה לפענח את סוד קסמן, את פשר הִיקסמותי מהן.


רציתי להבין מה מקשר ביניהן שמתחבר אליי כל כך, אני, שחיי היו כה שונים משלהן, ומדוע ה"היכרות" עמן הציתה בי זיק רדום ויצרה בי תחושה של קירבה

 

אנרי קוּריאֵל

 

 

 

לפני 8 שנים. 27 באפריל 2016 בשעה 14:59

 

אִם נִשְׁמַתְךָ חַסְרַת פְּנִיּוֹת
כְּצִיץ הָעֲמָקִים
תַּגִּיעַ אֶל לֵב הַדְּבָרִים
בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ
תַּגִּיעַ אֶל לֵב הַדְּבָרִים.

אִם נִשְׁמַתְךָ חַסְרַת פְּנִיּוֹת
כְּצִיץ הָעֲמָקִים
תַּגִּיעַ אֶל לֵב הָעוֹלָם
תַּגִּיעַ לַשַּׁעַר
שֶׁאֵין לוֹ גָוֶן.

אִם נִשְׁמַתְךָ חַסְרַת פְּנִיּוֹת
כְּצִיץ הָעֲמָקִים
יָבִיא לְךָ הַצַּדִּיק הַפּוֹסֵעַ
מַפְתֵּחַ סוֹדִי;
יָבִיא לְךָ רֶבְּ לֵיבְּ שָׂרֶה'ס
מַפְתֵּחַ קָדוֹש
לְאוֹר הַבְּרָקִים
וְלִמְעַרְבֵּל הַסּוּפוֹת.

אִם נִשְׁמַתְךָ חַסְרַת פְּנִיּוֹת
כְּצִיץ הָעֲמָקִים
לֹא תִּטְבַּע בַּחֹשֶׁךְ
עַד הַשֹּׁרֶשׁ,
לֹא תִּטְבַּע בָּעַכְשָׁו
עַד הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית.

 

זלדה

לפני 8 שנים. 26 באפריל 2016 בשעה 9:43

 נזיר צעיר שאל את מאסטר שי ט'או: "כיצד אוכל להשתחרר אי פעם?"

ענה המאסטר: "מי בכלל כבל אותך?"