לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 16:46
אין אינטימיות חזקה יותר
מהכאב שלי עם עצמי
אתה מסוגל להיכנס ביני לבין כאבי?!
להכאיב אותו
להכהות חודו
הקורע בשרי החי מהפנים לחוץ
להיות חוצץ עבורי
לקחת מזה, ולו במקצת
הידרוספירה
כי החיים האמיתיים משולים למיםהמתאימים לכל ומסתגלים לכל
לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 0:02
עצוב להיות בן אדם
הרוויה מעמעמת את אהבתו
המחסור משמרה
התשוקה מכלה אותו
תולה את אושרו באחר.
אם ניחן בנפש גדולה
לדעת להחזיקה
ולרצות בחיים.
לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 4:37
הקיום מתוך גורל הינו סבל חסר משמעות, לחלוף בעולם הזה כסביל, כחפץ.
לבחור בקיום מתוך ייעוד מעלה את חווית הרע ומסתוריו של הסבל.
נזרקת למעמקים, לחלל...
תועה, מבולבלת, מתייסרת, כועסת.
אחרי הזעזוע הפסיכי באה סקרנות, התבוננות.
חזרה שוב ושוב על המהלכים, כמו רקדן שמתאמן לשם תיאום הרמוני בין התודעה ללא מודע.
אין בזאת תכלית, אלא הכשרת התודעה להיות במגע עם המציאות הקיימת, להגיע להתעלות,
ואולי לכפור ברע כדי למצוא שוב את הבטחון, את השלווה וההרמוניה
האמונה.
(תשובה 2 ל dreamgirl123)
לפני 8 שנים. 21 באפריל 2016 בשעה 12:49
לראות אדם
מולך
איתך
שלך
בשבילך
תכלית
(ולא אמצעי)
לפני 8 שנים. 13 באפריל 2016 בשעה 15:17
אף אחד כמעט לא כותב על האושר
האומללים מעניינים
המאושרים אלמונים
לשגות בחלומות
להבין את הרגעים החמקמקים האלה...
רגעים שאין להם שם
שמחריפים אחרי האַיִּן
מוטל עלינו להמציא את אושרנו
נפשנו דורשת את הכאב התקווה ההתמסרות כדי להרגיש בקיומה
האושר אינו בלתי אפשרי!
זה תלוי בנו.
"...להסתפק במצבך ולהשתדל לעשותו מאושר יותר, ולאוו דווקא לשנותו"
מאדאם דו שאטלה
לפני 8 שנים. 13 באפריל 2016 בשעה 10:16
הידע סופי
אי-הידיעה אינסופי
לפני 8 שנים. 11 באפריל 2016 בשעה 19:01
קורה שנופלת לידי תשובה, ככה סתם, ומחייכת אותי לכל היום...
כאשר אנשים חולמים אין הם יודעים שהם חולמים. לפעמים הם חולמים חלום בתוך חלום, ורק כאשר הם מתעוררים הם מבינים שהיו אלה חלומות. רק כאשר תגיע ההתעוררות הגדולה [הכוונה - למוות] יבין אדם שכל חייו היו חלום אחד גדול.
רק רפי שכל חושבים שהם ערים עכשיו.
צ'ואנג צה
(מוקדש לך)
לפני 8 שנים. 10 באפריל 2016 בשעה 4:28
להתחלה אינספור רגעים
הסוף קבוע
היום, 10 באפריל*
לפני 46 שנים
הביטלס התפרקו
לפני 8 שנים. 9 באפריל 2016 בשעה 15:49
יש פעמים שאין ברירה, לבחור זה לחצות גשר אחד ולשרוף את השני.
הבחירה מותירה מאחור תשוקות נסתרות, חלום שאינו מתגשם, רגשות נעזבים, ואותי בלתי מושלמת.
ספקות, מאבקים ומאוויים פנימיים מלווים אותי, מפנים את תשומת לבי לשאלות מהותיות.
"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה (ומי מסוגל עדיין להסיק זאת ממצב השמש?) אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו" (ז'ורז' פרק)
התשובות מזמן לזמן משתנות, מחזירות את האיזון ב'עצמי' כאדם, גובה מחיר - בדידות.
חוויה אינסופית מרגע הוויתי - כואבת, צורבת, מתישה, ממריצה ומזככת.
לפני 8 שנים. 9 באפריל 2016 בשעה 5:46
לקרוא מילים כשיר, כתפילה, כחלום, כסיפור
להפוך אותן לשלי וממני אליך
לחפש משהו בתוכך
לחייך
לחיות עבורו