לפני 8 שנים. 9 באפריל 2016 בשעה 15:49
יש פעמים שאין ברירה, לבחור זה לחצות גשר אחד ולשרוף את השני.
הבחירה מותירה מאחור תשוקות נסתרות, חלום שאינו מתגשם, רגשות נעזבים, ואותי בלתי מושלמת.
ספקות, מאבקים ומאוויים פנימיים מלווים אותי, מפנים את תשומת לבי לשאלות מהותיות.
"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה (ומי מסוגל עדיין להסיק זאת ממצב השמש?) אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו" (ז'ורז' פרק)
התשובות מזמן לזמן משתנות, מחזירות את האיזון ב'עצמי' כאדם, גובה מחיר - בדידות.
חוויה אינסופית מרגע הוויתי - כואבת, צורבת, מתישה, ממריצה ומזככת.