הידרוספירה

בן אדם שמנסה להגדיר את אלוהים הוא אתאיסט; אין לדעת דבר על אלוהים או אם הדרך שבחרת נכונה

אוסוואלד שפנגלר

להאמין שלחיים שלך יש משמעות בעולם הזה זה להאמין באלוהים

ויטגנשטיין

מדוע בכלל כדאי לשלוט בעצמנו?

על פי באומייסטר, האדם הממוצע מבלה בין שלוש לארבע שעות ביום בעמידה מול פיתויים. האם המשמעות של מחקר העוגיות היא שעדיף לתת דרור ליצר על מנת לא לשחוק את מאגר השליטה העצמית אל מול כל אותם הפיתויים? לא בדיוק. "לרוב הבעיות שמטרידות אינדיבידואלים בחברה שלנו, כמו התמכרות, אכילת יתר, דעות קדומות, ביצועים נמוכים בלימודים וכדומה, יש דרגה מסוימת של מחסור בשליטה עצמית כהיבט מרכזי", הוא אומר. שליטה עצמית, אם כן, היא משאב חשוב מאוד לתפקוד שלנו, אך אם נוותר עליה מראש רק כדי לא "לבזבז" ממנה, אנו עלולים להשיג את האפקט ההפוך. הרעיון הוא להכיר את מורכבות הנושא ולהבין טוב יותר את המניעים הנסתרים להתנהגותנו ולהחלטות שאנו מקבלים, אולי אף לווסת אותם.

http://www.eol.co.il/photos/1908.jpg

תרגול פעולות שגרתיות ביד הנגדית מסייע לחיזוק השליטה העצמית.

לקבלת החלטות יש קשר כפול לשליטה עצמית. מובן מאליו, כשכוח הרצון חזק, אנו יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר מתוך ראייה לטווח הרחוק. הממצא המפתיע במחקריו של באומייסטר הוא שהתהליך הנ"ל הוא דו-סטרי, כלומר עצם העיסוק בקבלת החלטות משפיע על משאבי השליטה העצמית. "גילינו שאותה האנרגיה המשמשת לשליטה עצמית, משמשת גם בתהליכי קבלת החלטות", הוא מסביר. דהיינו מאגר הדלק הקוגניטיבי של כוח הרצון מספק אנרגיה לצרכן נוסף - תהליך קבלת ההחלטות. אם כן, אנשים המפגינים שליטה עצמית מרובה, עלולים לקבל החלטות לא מוצלחות או להימנע מקבלת החלטות בכלל. לחלופין, אנשים המפעילים תהליכים כבדים בקבלת החלטות, נוטים להיכנע ליצרים בקלות יתרה.

לא פלא שיום מתיש של הכרעות במשרד הופך אותנו לקצרי רוח, או שהדרת רגלינו מבילויים, למשל, יוצרת לאורך זמן תחושה שדברים רבים לא עובדים לנו כמו שצריך. כשאחד שואב דלק, זה בא על חשבון השני.

באומייסטר לא משתמש במושג אנרגיה כמשל. לדבריו ראיות שהתגלו די במקרה מצביעות על מעורבות של גורמים פיזיולוגיים בכוח הרצון. "גילינו את תפקידו של גלוקוז בשליטה עצמית, פחות או יותר בטעות", הוא אומר. "בזמן שבחנו תיאוריות שונות, גילינו שכשאנשים אכלו משהו, השליטה העצמית שלהם השתפרה ". המוח הוא צרכן האנרגיה הראשי בגוף והוא מקבל אותה מהגלוקוז שבדם. היות ששליטה עצמית היא תהליך קוגניטיבי, רמות הגלוקוז בדם יכולות לנבא את מידת כוח הרצון שלנו. כך,"חידוש מלאי הגלוקוז בדם, אפילו עם  שתיית לימונדה בלבד, ישפר את ביצועי השליטה העצמית".

http://www.eol.co.il/articles/592

אילו היו מציעים לכם עוגיות שזה עתה נאפו או צנון, באיזה מאכל הייתם בוחרים? לרובנו התשובה המושחתת היא הברורה מאליה, אלא שלבחירה הזאת יש השלכות מפתיעות. בשנת 1998 הפרופסור לפסיכולוגיה, רוי באומייסטר הציב בפני הסטודנטים שלו משימה לא פשוטה - הם נדרשו לפצח פאזל גיאומטרי בלתי פתיר. היה זה במסגרת ניסוי פסיכולוגי שערך הפרופסור במטרה לבדוק מה מניע את השליטה העצמית שלנו. לשמחתם של הסטודנטים, חדר ההמתנה שבו שהו קודם לביצוע המשימה הגיאומטרית, היה אפוף ניחוח של אפייה טרייה כשעל השולחן לפניהם הייתה מונחת צלחת עוגיות לצד צלחת עם צנונים. לברי המזל שביניהם הוצע לטעום  מהעוגיות, ואילו ליתר, שמיהרו לשמוח, הוצעו רק צנונים.

לאחר שהתכבדו, איש איש לפי מזלו, הוקצבה לסטודנטים חצי שעה לפתרון הפאזל. אולם באומייסטר כלל לא התעניין אם יצליחו או לא, ולכן גם נתן להם משימה בלתי פתירה. הנתון שסיקרן אותו היה כמה זמן יחזיקו מעמד בניסיון לפצח את החידה. התוצאות הראו כי הסטודנטים שאכלו את העוגיות הטריות, עמלו על המשימה כעשרים דקות בממוצע, ואילו הסטודנטים שאכלו את הצנונים הפסיקו אחרי שמונה דקות.

בריאיון שנתן פרופסור באומייסטר לאגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הוא מסביר מה בעצם קרה בניסוי, שכן לכאורה היינו מצפים לראות תוצאות הפוכות. אכילת הצנונים שימשה כמניפולציה של שליטה עצמית - בעגה הפסיכולוגית מכנים זאת 'הטרמה'. הסטודנטים נאלצו להפגין שליטה עצמית אל מול העוגיות הטריות ולכן הגיוני שהם ימשיכו עם אותו הדפוס גם במשימה הגיאומטרית. אולם ההיפך קרה. דווקא הסטודנטים שלא היו צריכים לשלוט ביצר ואכלו מצלחת העוגיות, דבקו במשימה זמן רב יותר. התוצאות המפתיעות הובילו את באומייסטר למסקנה מעניינת: "התחלנו לחשוב שמשאב מוגבל פועל כאן: הוא מתרוקן כשאנשים מבצעים פעולות שונות של שליטה עצמית".

 במילים אחרות, שליטה עצמית אינה תכונת אופי חקוקה בסלע, אלא מאגר מתכלה ומתחדש של אנרגיה קוגניטיבית. הנחה זו היא כמעט מהפכנית בתפיסת כוח הרצון שלנו, ולמרות זאת לא רבים מודעים לה. אמנם עברו כמה שנים טובות מאז הניסוי, אבל הוא הניח את היסודות למחקרים נוספים וחשף עד כמה מנגנוני השליטה העצמית מורכבים.

http://www.eol.co.il/articles/592

לאהוב מישהו זה להכיר אותו ממש ממש טוב ולאהוב אותו למרות זאת.

ויקטור הוגו