שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הידרוספירה

כי החיים האמיתיים משולים למים
המתאימים לכל ומסתגלים לכל
לפני 7 שנים. 13 באוגוסט 2017 בשעה 16:11

נסיכה שלי,
הטרגדיה היא לא אלה שנשבר להם הלב.
הטרגדיה היא אלה שלא נשבר להם הלב.
כי אם תשאלי את אלה שנשבר להם הלב,
אם הם היו מוותרים על הנשיקה הזאת מאלוהים,
הם יגידו לך שלא.
מי שפעם אחת שתה קפה מדהים
תמיד יתגעגע לקפה הזה.
מי שפעם אחת טס לו הלב לחלל בלי כוח משיכה ובלי זמן, תמיד יתגעגע לזה.
מי שנשבר לו הלב זה סימן שיש לו לב והלב הזה אהב באמת אפילו לרגע אחד.
ועל הרגע הזה אף אחד לא מוכן לוותר.
אני לא מאחל לאף אחד שיהיו לו חיים קלים,
שיחלוף עטוף בקליפה את המסע הזה.
אני מאחל לך נסיכה שלי
שפעם אחת לפחות תקפאי מקור עד העצמות.
ופעם אחת לפחות תסתכלי על האש ותאהבי אותה כי היא הצילה את חייך.
הצילה את חייך ממזגן בטמפרטורה קבועה של 25 מעלות.
כי החיים האלה מטורפים.
רכבת הרים שאיבדה את הברקסים
ולאף אחד אין שום מושג מה יהיה בעוד 2 שניות.
ויש רק מתנה אחת שאסור לוותר עליה
להרגיש.
להרגיש להרגיש להרגיש

חזק ועד הסוף
את מה שזה לא יהיה.

 

אינעעעעל העולם!

 

אמיתי אלון

לפני 7 שנים. 6 באוגוסט 2017 בשעה 20:32

חצי מכל הזוגות שמתחברים, נפרדים.

ככה אומרים.

אבל אין שום דרך לבדוק

כמה מכל האנשים שהיו עם עצמם נפרדים מעצמם.

כי זו פרידה בלתי נראית.

כשאדם נפרד מעצמו הוא נשאר למראית עין יצור אחד שלם.

אבל הוא בעצם כבר לא איתו. הוא הלך. והשאיר חלק מעצמו לבד.

כשאדם נפרד מעצמו, הוא לא משלם לעצמו מזונות.

לא מתקשר לעצמו בחגים.

אפילו לא בא לבקר.

הוא ממשיך לחייך לכולם,

אפילו שחלק גדול מהאנשים הופכים זרים מוחלטים בעיניו.

כי החלק שהכיר אותם הלך.

כשאדם נפרד מעצמו

הוא מתגעגע לעצמו שהלך

ואין לו פייסבוק או טלפון לדבר או לשלוח תמונות.

הוא יכול רק לקוות שיום אחד הוא יחזור לעצמו.

שיום אחד הוא שוב ישב עם עצמו לראות שקיעה רכה והרוח תלטף את פניו,

ואז הוא שוב יוכל להרגיש את אהבתו לעצמו,

ולהיות חזק מול העולם.

כשאדם נפרד מעצמו

אין לו דרך להסביר אפילו לעצמו מה קרה לו.

יום אחד הוא פשוט קם והלך.

יום אחד הוא פשוט מתעורר ומרגיש לבד.

כי אין קשר בין כמות האנשים שאיתך בחדר, לבדידות ולריקנות שאתה מרגיש.

אם אתה מרגיש לבד, זה כנראה אתה שהלכת.

 

וזה אתה שברגע אחד תשוב לעצמך 

 

 

אמיתי אלון

לפני 7 שנים. 5 באוגוסט 2017 בשעה 8:41

לפני 7 שנים. 29 ביולי 2017 בשעה 4:06

יש מושג כזה P.N.R

 

Point of No Return

 

כשיוצאים לדרך, יש כמה נקודות שבהן אפשר עוד להתחרט ולחזור לנקודת ההתחלה.

 

ויש נקודה אחת

 

נקודה אחת במרחב הזמן

 

שבה אין יותר דרך חזרה.

 

כשנולד לך ילד.

כשגל צונאמי עומד באוויר.

כשהלב נשבר באמת.

כשאדם קרוב נפרד מהעולם שלך.

כשאתה נולד וזורח מתוך האפלה.

כשאתה מתגעגע יותר ממה שאי פעם חשבת שאפשר

ואז אין ברירה

ואין דרך חזרה

ואז אתה עומד לגלות באמת מי אתה

ומה החיים תכננו לך.

וזה לא משנה אם תפחד או תהיה אמיץ,

התכנית תצא לפועל.

אתה תנחת עם הצונאמי אל החוף

ותגלה שאתה גם הגל וגם החול

וגם העיניים שרואות את הכל

 

אמיתי אלון

 

לפני 7 שנים. 23 ביולי 2017 בשעה 19:04

אומרים לי ש

את החיים יש לחיות בקלילות בחן בריקוד בשמחה


ואני חושבת ש

אנחנו חיים בעידן של תנועה בלי להסתכל באמת על עצמנו

 

כשאני פוגשת את עצמי אני יכולה לדעת אם אני בבחירה או בבריחה.
 

נראה מוזר כל כך
ועם זאת לפעמים טבעי
לראות את העתיד

לדמיין את עצמי עיוורת
מתהלכת בחושך
מחדר לחדר
החושים מתחדדים. מוצאת בקלות את דרכי. לומדת
בין קולות העבר לחפצי ההווה
הפנים הופך לחוץ
והוא כל עולמי

תוהה אם היינו נולדים עם עיניים
מופנות פנימה, אל תוך הגוף, מה היינו רואים?

מה היינו מגלים על עצמנו?...

 

לפני 7 שנים. 16 ביולי 2017 בשעה 11:30

אני גם לא חייבת בגלגול הזה ללמוד את כל השיעורים

 

אבל....

יום קיץ אחד ישב לו ארנב ביער מחוץ למאורה שלו, והחל להקליד במכונת הכתיבה שלו, לפתע פגש אותו שועל...

שועל: "מה אתה כותב?"

ארנב: "אני כותב את התזה שלי... במסגרת לימודי הדוקטורט שלי"

שועל: "הממ... ועל מה התזה שלך..."

ארנב: "הו... התזה שלי היא... איך ארנבים טורפים שועלים...."

שועל: "זה מגוחך, כל שוטה יודע שארנבים לא טורפים שועלים"

ארנב: "בטח שהם יכולים, ואני יכול להוכיח את זה, בוא איתי ותראה..." 

נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.

לאחר מספר דקות יצא הארנב את המערה, ניגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו. 

לאחר מספר רגעים, מופיע הזאב, רואה את הארנב עסוק מאוד בכתיבה נמרצת

זאב: "מה אתה כותב בכזאת נמרצות ?"

ארנב: "אני כותב את התזה שלי, איך ארנבים טורפים זאבים"

הזאב מייד פרץ בצחוק גדול

זאב: "אתה לא מצפה שאני אאמין לזיבולי השכל שלך... נכון?!"

ארנב: "אין בעיה... אתה רוצה לראות איך...?" 

נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.

לאחר מספר דקות יצא הארנב את המערה, ניגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו. 

בנתיים בתוך המערה, בצד אחד הייתה ערימה של עצמות שועל בצד אחר הייתה ערימה של עצמות של זאב ובמרכז המערה ישב לו המנחה של הארנב...

אריה ענק, שבע ומרוצה 

 

מוסר השכל

 

1. לא משנה מהו הנושא שאתה בוחר לתזה שלך

2. לא משנים הנתונים שאתה אוסף ומשתמש בהם

3. מה שחשוב באמת זה מי הוא המנחה שלך

 

לפני 7 שנים. 12 ביולי 2017 בשעה 12:10

במקום שאת אוהבת
צריכים לפנות את הרהיטים מן החדר.

את כל האילנות וההרים והימים
מן העולם כי צר.

אם את מחייכת,
מתעייפים הרעיונות הרציניים.

בלילה שותקים ההרים לידך,
בבוקר החול הולך איתך לים.

אם את עושה לי דברים טובים
כל התעשיות הכבדות נסגרות. 

 

יהודה עמיחי 

.

.

.

.

.

.



לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 19:06

חוק ההתמדה

"כל גוף יתמיד במצבו, יישאר במנוחה או ימשיך לנוע
בתנועה שוות-מהירות ובקו ישר, כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני"

 

בבסיס אני יצור משתוקק
עם השנים החיים לימדו אותי ש
די... אין לי כח כל יום לחזור ולעשות את אותם דברים מעייפים שלא משתנים
אפילו ביאוש הפסקתי להילחם
שהפך להיות כזה נוח
וויתרתי

אבל בפנים בפנים הגוף לא משקר הוא מלא בתשוקות
וכשבא מישהו ועושה פווו הגוף מתעורר
וכשהוא מגיע אי אפשר להילחם כי החיים האמיתיים מלאים בפיתויים ותשוקות

ואני אוהבת אותם!!!

ובסבלנות מושלת שכבה אחר שכבה מגלה את הפוטנציאל
שהחיים הם יצירה אישית שמתפתחת
עם יכולות אינסופיות
ויש צורך להתמסר להם גוף ונפש באופן מוחלט
כמו באומנות גם באהבה, ללכת אחרי החלום
ללא מדידה - הצלחה או כשלון.

רק התמסרות. למידה צעד אחרי צעד.
אין אולי או חזרה גנרלית

רק אמונה.

לפני 7 שנים. 20 ביוני 2017 בשעה 14:59

“?White or Black”
“?Blanc ou Noir”
“?Branco ou Preto” 

ARTIST: Waldemar Kazak

 

גברים מייחסים את הבעיות בזוגיות
לבחירה לא מוצלחת בבת הזוג שלהם.

מהרגע שגבר נולד הוא בוחר

בוחר את אשתו

בוחר את האשה שהיתה צריכה להיות

בדרך כלל הבעיה היא אחרת

אם אתה יורד לעומק העניין

כל הנשים הן בעצם אותו הדבר.

כשאתה מתחבר לכל הצדדים שבאישיותך, אל הדימויים שיצרת בתוכך, אל הכוח הגברי והכוח הנשי, הין והיאנג, תקרא לזה איך שאתה רוצה
העיסוק בבחירה כערך עליון יורד
ואתה מבין שהשאלה הגדולה היא
איך לחיות עם האשה.

 

...מסע בגילוי האיכויות של האישה אותה בחרת.

 

לפני 7 שנים. 14 ביוני 2017 בשעה 7:05

מה שמזכיר לי...

 

זוג מרוקאים מבוגרים קנה מאוורר.

הגבר הניח אותו מולו וקיבע אותו רק עליו, כך שהמאוורר מקרר רק אותו,

והוא יושב מבסוט ולא מוכן לקום מהספה.

הגיע יום שישי ואשתו סוליקה אומרת לו:

מסעוד, יום שישי היום, עזוב את המאוורר ולך לבית הכנסת.

מסעוד: אני הולך, אבל!!!! שלא תעיזי לנגוע במאוורר שלי!!!!

איך שהוא יוצא מהבית, רצה סוליקה למאוורר והתחילה לבחון אותו.

פתאום לחצה על הצ'ופצ'יק למעלה וראש המאוורר התחיל להסתובב.

סוליקה ניסתה להחזיר את המצב לקדמותו ולא הצליחה, היא יודעת שתיכף מסעוד חוזר מבית הכנסת, ווה ווה עלייה......

מסעוד חוזר ורואה את המאוורר מסתובב מצד לצד,

סוליקההההה!!!!! הוא צורח, מה קרה למאוורר שליייי???????

סוליקה: לא יודעת!!! מרגע שעזבת ....   הוא לא מפסיק לחפש אותך.....