לפני 3 שנים. 20 באוגוסט 2021 בשעה 16:50
מיום ליום אני מרגישה משהו בתוכי נמס בכעס, בחוסר האמון, ברצון לפגוע
אתה סולח לי ועומד איתן מול הגלים והעוצמה שלהם. הולכת ונחלשת עד שאני יכולה כבר אפילו לנשום.
אני לא רגילה לחיות בעוצמות כאלה, חוששת שמא הן מעידות על דעיכה, אבל בכל פעם מתפלאת לגלות איזה אושר חדש, איזו שמחה, איזו נקודה בזמן בו הכל נעצר וכל מה שנשאר זה המבט האוהב הנוכח והשמח שלך בי, בהיותי, במקומי בחייך.
ואני כל כך אסירת תודה על כל פעם שבה אתה לא נבהל אלא אפילו שמח שאני מגנה על הזמן שלנו, על זמן האיכות, על הבלה שלנו, וכל מה שדרוש לי כדי לחוש מלאה ושלמה ומאושרת זה פשוט הידיים שלך מחבקות את כתפי ואת הראש שלי מונח בשקע הכתף. כמה טוב שגם אצלך זאת השאיפה הכי נעלה באיכות של יום מאושר ❤️
אהוב שלי