לפני 3 שנים. 30 באוגוסט 2021 בשעה 6:39
אז באת הבוקר ונצמדת אלי מאחור. מזכיר לי שאתה לא אוהב שאני רוצה ממך סקס בבוקר, מתרחקת.
יורדת למטה זכרת איך פעם היית מקשיב לסיפורים שלי, מייעץ, ואיך היום הסיפורים שלי גם הם משהו שאתה צריך להתאמץ לשמוע ותעדיף תמיד לעשות משהו אחר, שיחה עם התינוקות, סרטונים, רק לא השעמום הזה. וטיול זה ממש לא בשבילך. מרגישה שלאט לאט אני נסגרת. פחות ופחות מקומות מחייה אהובים, מקומות של דשן ושמחה.
המקומות בהם אני מרגישה חיה ומאושרת. שואלת את עצמי חמש פעמים אם להתקשר כי זה מפריע, אם לכתוב כי לא תענה כנראה, אם לנוע עם האגן עכשיו כדי שלא תרגיש מאולץ, מתי מקשיבים לי? מתי רואים אותי? מתי צוחקים ביחד איתי? מה איתי? אז אתה גדל יפה ואני גדלה בנפרד אבל נראה שהביחד מצטמצם לאט לאט לכלום, שגם כשאנחנו ביחד אנחנו לא יושבים אחד עם השני בחיוך ופתיחת לב, יותר במשימות
