מחוף אל חוף

אני חולמת עליך לאחרונה. נראה לי שאתה זקוק לחיבוק ולחברה ולאהבה, בלי מיניות פשוט מקום לשים את הראש ולהתעטף בשקט ואהבה. חושבת על הלב שלך מאז האירוע הנורא, שואלת את עצמי אם הצלחת להמשיך הלאה או שנפלת חלילה לייאוש. אנחנו צריכים אנשים גדולים והלב שלך קרוב אלי עכשיו יותר מתמיד.

מישהו לפני יומיים במסיבה אמר לי שרחל אמנו אומרת לו באוזן שיש לי את הלב הכי גדול בעולם שכולי לב וחייכתי, בטוחה שגם אתה מחייך עכשיו, אנחנו יודעים כמה זה נכון, והוא אמר שאני חייבת ללכת לעמוד בשער של עזה, תחת שער משלי עם הכתובת "שער של אהבה" או "האהבה משחררת" ולחלק חיבוקים לחיילים שיוצאים, ששום טראומות לא ישארו להם ככה, ונגנבתי על הרעיון וגם חשבתי עליך, כך או כך מנווטת אותי המציאות לדרוש בשלומך