צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוף אל חוף

כבר למדתי לטמןן את הראש נמוך, לחשוף הכל מולך
לשירותך האישי, לשירות הציבור, לשקט הנפשי שלי
לפני 6 שנים. 2 באוקטובר 2017 בשעה 6:07

לפעמים אין שם לב

רק כאב

והעיניים המתחננות שנעטוף

שנכיל

שנלטף

שנכאיב לכאב

שישתחרר הלב


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י