הוא כתב לי בגילוי כזה שהעלה דמעות בעיני
שלח לי שירים עם פאתוס, כמו שאני אוהבת
חיבק ונישק ימים שלמים ועשינו אהבה בשמיים
והרגשתי יפה ומוכלת ולא הייתי לבד
וחפרנו שעות על מהות החיים שלי שלו ובכלל, מעורר מחשבה כמו שאני אוהבת
ואז גיליתי שהוא נשוי. זה לא היה סוד רק שאני לא ידעתי והוא היה בטוח שאני כן
והגיעו ההגדרות הכואבות והגבולות הבלתי נמנעים וכהרגלי הייתי מוכנה להתגמשות על התגמשות עד שהגיע הרגע המוכר בו הוצבו סייגים גם על אהבתי. האהבה הזאת כל כך אני כולאת אותה בתוכי וכשהיא יוצאת תמיד אני חוטפת על הראש.
אבל זאת אני. זאת אני מתלהבת מתרגשת אוהבת באהבה גדולה מכל הלב. כמהה
והבנתי שדי.
לא מוכנה לשים לזה גבול יותר, לצמצם את עצמי כדי שתרגיש בנוח, לא מאויים, מפחד ממה יקרה מחר אם נפרד, תחשוב שמגיע לי יותר, שאתה לא מספיק.
אנחנו אף פעם לא מרגישים שאנחנו מספיק, מודעים עד כאב למגבלות והדפיקויות שלנו, מפחדים להתגלות, נרתעים מהסיכוי יותר מאשר מהסיכונים.
אל תרצי אל תצפי אל תאהבי חזק מדי. זאת לא אני! אני לא יודעת אחרת. אני לא יודעת לאהוב חצי, אני אוהבת או שלא. קח או עזוב
אם האהבה כבר שם היא כבר תשאר
אם יש כאב הוא יכאב ואז יעבור
ככה זה החיים גלים גלים
אין סטטיות וגם השליטה שלנו מוגבלת.
לא מתנצלת יותר עלי, וסליחה על זה
