"תרימי את הראש, אני רוצה לשמוע אותך מחייכת" ככה נפתחה שיחת הטלפון שהעירה אותי הבוקר,
"זה לא מתאים לך, לא משתלב עם מי שאת עכשיו"
הוא רחוק עכשיו, מאוד, רוצה לשמור עלי ואיך אסביר לו שהמושכות שצמודות לי לגב נמצאות עכשיו בידיים של גבר אחר?
הוא הבין כבר בעצמו אבל מסרב לדבר איתי על זה, הפיל באמצע החדר, מנענע את החדק שלו, אבל יש דברים שהוא לא מסוגל לדבר עליהם.
"חג שמח יקירה" ככה הוא אומר "ותזכרי - חיוך!"
אז אני מחייכת, קצת במרירות, קצת בציניות, יושבת במרפסת, ריחנית מבישולי החג, קמפרי תפוזים ביד.
אבל מחייכת.