סחלב

המילים שלך, המילים שלי,

מתחילה את הבוקר איתך ומחכה בסבלנות לתשובה.

שיחות של יום, שיחות של לילה

משפטים כאלה של חולין, הברות, בליל של אותיות.

אפס רמזים, שתיקה של מניעים.

שום דבר שיסגיר את האמת, את מה שקורה מאחורי הדלת, כשאתה משתמש בי כמו שרק אתה יודע, נוהג בי בעקשנות מכאיבה ועדינה, מתענג על הגוף שלי ומתעלל לי בנפש.

ואז, בקור כלבים (כלבות) יושבים בחוץ, עטופה בחולצה ענקית שמתאימה רק לך ומחביאה אותי, עשן סיגריות מיתמר, אתה מדבר, מגלה עוד משהו עליך, ועוד רמז, בולעת את דבריך בשקיקה, בדיוק כמו שבלעתי אותך לפני שנפתחה הדלת.