סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סחלב

לפני 7 שנים. 7 ביוני 2017 בשעה 17:07

כמעט 12 שעות, חצי יממה ורק עכשיו אני מתחילה להבין, להכיל, להתמודד.
שלושה עלים יש בתלתן הזה, שלוש פינות לכובע ולא ניתן להפריד ביניהם. מצד שני, אי אפשר לשבת ביחד על כוס קפה ולנתח את השעות שעברנו ביחד.
ולא כי אני ביישנית עד שורשי השיער שלי, לא בגלל שאין לי אומץ להביט לו בעיניים ובטח לא כשהוא עוטף אותי חיבוק דובים ולא מפסיק לדבר על הגוף שלי.
הקודמים שלי מציצים לי עכשיו מעבר לכתף, בודקים כל מילה שאני בוחרת, מבקרים ומביעים את דעתם. בעצם, יכול להיות שהכל בראש שלי. הגיוני יותר שאני לא ממש מעניינת אותם.

 

יכול להיות שהפעם בחרתי נכון?
אני הרי לא נשלטת אולטימטיבית (כפי שאני טוענת שוב ושוב) וזה שאכנע לו יצטרך להרויח את כניעתי ובטח לא לצפות שזה יקרה במטה קסמים.
לדעתי הוא כבר מבין שאני זקוקה לחברות שתיווצר מחוץ לשעות הסשן, לשיחה מעניינת ולהכרות אמיתית.
והוא אכן מרתק, יש לו רגשות (!) והוא מצחיק אותי והוא מביט בי בגובה העיניים ודוקא אז אני מרגישה הכי קטנה לידו.


***חצי פוסט נכתב לפני יותר משבוע, את החצי השני השלמתי היום. רק עכשיו יכולה לאשר לעצמי, להודות שזה יכול להיות טוב, ולהפסיק לפחד***

 

FOAOU​(שולט) - כיף לקרא!! (: נשמע שאת במקום הנכון.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י