סחלב

ככה זה, נותנים לחתולה את קערית השמנת שלה, מראים לה קצת מהעתיד ושולחים אותה לישון. הרבה שינה לא היתה שם, שפתיים שמתעוותות לחיוך בלתי מכוון וגירגורי שביעות רצון מצד אחד וכשמהצד השני יש פעימות דגדגן ורטיבות מוסברת בהחלט - המוח לא מצליח לעבור למצב שינה.
מסתבר שגירוד הציפורניים העיקש וסימני האיקסים על תא המעצר שלי הניבו פרי. המצחיק הוא (אם תרשה לי להתבטא ככה) שהכאב שחרוט אצלי בדפנות תאי המוח לא נשכח, לעומת זאת, האורגזמות הפראיות שחוויתי, בדרכו, בדרכי, שינו את שרשרת הדי אנ אי שלי, הפכו אותי למוטציה שלך.
הנשימה הסתדרה קלות מאז אתמול, הדפנות הפנימיים של הריאות שלי התרחבו בחזרה, האדרנלין שנעלם בחודשים האחרונים מקפיא אצלי את החזה בשנית.
אני דרוכה, כמו קפיץ בקנה של רובה, חוששת, בעצם פוחדת עד מוות מהבאות, אבל זקופה ומוכנה לכל, במבט מושפל, בכניעה מוחלטת,
בציפייה.