לפני 6 שנים. 5 בינואר 2018 בשעה 13:08
אני ידועה כאחת שבורחת.
מתעבת שיגרה, לא מחבבת מניפולציות, מחברת את הכנפיים הצחורות שלי ונוסקת.
ממתינה לראות היכן אנחת.
בעיקרון נמלטת על נפשי מכל מה שמחבר אותי, כל מה שקושר ידיים ורגליים ומונע ממני ללכת בחופשיות.
ניסיונות לעטוף אותי יוכתרו ככשלון מוחלט.
גם עטיפת זהב נוצצת ביהלומי אהבה היא עדיין חומה, ואני הקטנה לא מצליחה לראות מעבר לקירות החוסמים והנצנוץ מסנוור את הכחול שבעיניים.
אז אני בורחת.
הפעם ברחתי ממה שנקרא על ידי חזאים משועממים: "סופה", השארתי אותה מאחורי בהחלטה של רגע ועפתי למקום חם יותר, רווי באדי אלכוהול וצחוק של חברים טובים.
רק ממך לא הצלחתי לברוח.
רק אליך אני מבקשת לחזור.