לפני 6 שנים. 17 בינואר 2018 בשעה 23:00
כבויה.
זו ההרגשה הכללית עכשיו.
לא חושך, לא אור זועק
רק אפלולית עכורה ואפורה.
אין לי מטאפורות מדהימות
הלשון שלי רכה וחלקה
מחוסרת זימה.
הביטחון העצמי שלי כבר לא מזהה את עצמו
והאגו מתהפך בקברו.
ככה רצית אותי?
חשופה, ערומה, נטולת פוזה
אבל גם חפה מכל ענין מסעיר או מרגש.
מרוקנת, משעממת, מתה.
הקשת שלי איבדה את צבעיה
ואתה,
אתה מכיר את מתג ההפעלה שלי
ואפילו אתה לא טורח.