סחלב

משחררת.
אני משחררת אותך.
משחררת מהחלק הגדול שאתה תופס לי בלב
מהחלק הגדול יותר שאתה שולט לי במחשבות
משחררת את המאווים, הרצונות, הכאב שמכווץ לי את החזה בכל פעם שאני קוראת אותך.
עוזבת את הלפיתה שלי בך, הכל כך חד צדדית
פולניה, אבל לא מתלוננת.
נכון, אני לא כל מה שרצית שאהיה, אפילו לא מתקרבת לזה, ופעם פינטזתי שזה מספיק לך.
היום החכמת אותי. היום אני יודעת שצדקת, זה לא היה מספיק גם לי.
אני כבר מבינה, או שלחלוטין לא, זה רק אתה יכול להגיד.
אני תלמידה טובה, יושבת בכיתה ומקשיבה, גם מנסה לבצע, לקבל מרות, ענווה. ואתה? אתה כנראה מורה טוב, ככה אומרות כולן... אז הבעיה היא אצלי מסתבר.
אז אני מניחה לך ללכת, אל האפילה הגדולה. השאלה היא אם אצליח לשחרר גם את עצמי.
והשאלה הגדולה יותר היא האם תשחרר אותי או תרשה לי להתקרב.