ופתאום אני שמה לב שזה כבר לא רעיון טוב לשוטט בשמלה ללא תחתונים. לא שרוחות הסתיו התחילו להתרוצץ לי בין הירכיים, אלא שהלחלוחית שהיתה שורה שם בעבר התחלפה ברטיבות שופעת, בדגדגן שמדמיין שהוא מחליפו של הלב ופועם בחיקוי מושלם רק שבמקום דם הוא מזרים בעוצמה מחשבות פליליות לתוך הראש שלי ומפריע למחשבות רגועות יותר להיכנס.
אני מסתובבת סביב ציר דמיוני, כזה שגורם לזגוגיות עיניי להתערפל, כזה שהופך כל גבר ברחוב לכפיל שלך, כזה שמפעיל את מנגנון הכניעה שלי וכמעט מפיל אותי על הברכיים.
החגים האלה לא מותירים לי זמן פנוי, בין ארוחות חגיגיות לטיולים ולחגיגות יום הולדת, אבל בכל פעם שאני נעצרת לשניה, אתה משתלט לי על הראש (בדיוק כמו שאמרת שיקרה) מהראש, המחשבות נודדות אל הגוף והגוף, כנוע לגמרי, כמעט בלי שליטה מניח לך להשתלט עליו מרחוק, מדמיין אותי, אותך ושלל תנוחות נועזות יותר או נועזות פחות, העיקר כוללות חדירה שלך לתוכי.
ואני מתכוונת לחדירה פיזית, כי את מבצע החדירה למוח שלי כבר ביצעת ביעילות כמו מפקד עליון נחוש, שלא לדבר על קור הרוח שהתלווה לזה.
Spare me
לפני 6 שנים. 30 בספטמבר 2018 בשעה 16:51