לפני 6 שנים. 30 באוקטובר 2017 בשעה 20:06
הסדקים מתחילים להיראות כמו שבר.
לא, זה לא מהיום, גם לא מאתמול.
תחושת הסחרור הלא בריא, ממש כמו שאוטו מסתובב על כביש ואתה קצת חסר אונים, חוץ מלהחזיק את היד חזק ולחכות לסוף הסיחרור אינך יכול לעשות יותר כלום וגם אין לך מושג למה לצפות (היי, עברו כבר כמעט שנתיים מאז).
אז אוטוטו מסתיימת השכירות שוב, איזה תקווה בלב מקווה שלא יבקש לקום וללכת (מודה נמאס לי לארוז ולפרוק ולגרום למקום להרגיש - בית.).
הרבה זמן לבד גרום לי להיות הרבה יותר רגישה, יותר להביט פנימה, ולצאת מהמגננות שלי (אז כן, אני לא מחבבת את זה בכלל) מסתבר שלשקט יש מחיר.
ובשברים, קצת מרגיש לי שמישהו תקע לי צינור והדם שהצטבר מתחיל להישפך...אלוהה.
#_מי_אמר_שלחיות_זה_נחמד?!
97%
_________________