pointless end.

לפעמיים אני מאמינה במשהו,

בעצם אני מאמינה שאני סגנון  א'..

לאט לאט מגלה שכל הז...

ואני בכלל משהו אחר ממה שחשבתי שאני. 

עכשיו לכי תסביר שיש בך פחדים שבזן א' לא קימיים.

לכי תסבירי למישהו שעומק בפנים את ילדה ממש טובה. (הרפתקנית אבל טובה).

לכי תסבירי שעד שלא מציתים בך דברים, את נשארת כבויה.

לכי תסבירי לעצמך איך לך זה קרה,

ואיך את מבינה שאת מפנימה דברים יופי, אולי יש חלק שהייתי מעדיפה לא לדעת לא להפנים, כי אז יכולת לחיות קצת בלה לה לנד.  

ובתכלס אני לא צריכה להסביר כלום, רק להבין שהדברים קצת מתעגלים, ושזה בסדר להשתנות.