לפני 6 שנים. 14 בנובמבר 2017 בשעה 8:25
שמתחיל בסבבה,
רכבת צפופה עד 0 מקום שהבחור מימין נושף לי בעורף הבחורה משמאל שהמרפק שלה תקוע בצלע שלי , הבחור מאחור שלא מפסיק לדבר, והחייל שמסביר לכולם איך לזוז בקרון שואה הזה.
אולהה, פה זה לא בה"ד 1 מתוקי.
הבוס מתקשר שאדאג לדברים לא רלוונטים, הצפלוחה בא להזיז דברים ומנסה לתפעל אותי ואז לדבר איתי, אני בתגובה דופקת לה מבט שמסביר את התבצרותי במקום עד שהיא נעלמת מעיניי.
ואז מלא רעש לבן ובלאגן,
בלת"מים, כמו כבאים בשריפת צופים.
ואז מגיעה השאלה שיוצא לי לתקןע בה מבט כמו של בת יענה שתוקעת את הראש בחלון בסאפרי
"אז עם את מזדיינת בימים אלו?"
אחרי 5 דק' וסימן שאלה נוסף..
"עם הבן זוג"
- "וזהו?"
( כן, אבל למי אכפת שכבר יצא לי פצעון חשק..)
הסמס הבא מגיע כרמיזה לצימר , מכיוון שונה לגמרי.
והם עדין רועשים, שמישהו ישים להם משהו במים.