לפני 6 שנים. 17 בנובמבר 2017 בשעה 19:01
כל אחד רואה דברים מהזווית שלו,
ותופס אותנו בממונטים אחרים בחיים.
היא מספרת לי איך היא ראתה אותי בסיטואציה הספציפית הזאת, אני קצת מופתעת מהדרך שבה היא פירשה זאת.
היא זורקת לי את המשפט הזה בשיא הטבעיות, ואני כלכך התגעגעתי אליה. מפרידות בנינו כ40 שנה, אבל היא הייתה מבצרי למשך המון זמן ופתאום זה סמסים ושיחות.
אנחנו יושבות ובולסות חניקלי בהנאה, השיחות האמתיות מתקיימות בדרך.
אז משיחה איתה באמת כל סיטואציה מפורשת בזווית אחרת ממש מזכיר לי זכוכיות צבעוניות כשהשמש מאירה עלהן.
* ואני קצת מאבדת פרופורציות.
הולכת לאיבוד ומסתנוורת עד עיוורון אימוציונלי.