שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

pointless end.

.

לפני 6 שנים. 16 במרץ 2018 בשעה 19:11

קטן עליך...

* אני לא בטוחה בזה.

 

זה הרגע שאני מבינה עד כמה אני קשורה אליו , עד כמה הנפש שלי, איתו, במקום שונה לגמרי ,

עד כמה המחשבה קשה לי.

עד כמה הלב שלי  נתון בידיו כמו כלי במשחק. 

אני נתתי לו אותו, והוא יכול לעשות בו מה שירצה.

לא אבקש אותו חזרה אף פעם.

 

תפסיקי לבכות כבר...את סתם מגזימה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י