שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

pointless end.

לפני 6 שנים. 10 במרץ 2018 בשעה 21:07

אני צריך כתף לבכות עליה,

הדמעות עולות.

ואני לא מעיזה לבקש.

קשה לי.

אני לא מצליחה לעצור אותן.

אני צריכה שתחבק ותרגיע.

אתה לא פה.

אתה שם.

ואני נשארת עם הגרון החנוק,

עם הדמעות שנתקעו להן לפני הזליגה.

Aציבעוני​(אחר) - זה יעבור מותק
בואי לדוד
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י