אם מני עשה טעות אחת, זה היה להסתמך על נתן לטובת תמיכה טכנית. אם הוא עשה טעות שנייה, זה היה להשאיר אותו על אש קטנה, עם התגרויות והקנטות מתמידות, מתוך הנחה שהומו חנון מביך מבחינה חברתית כמוהו תמיד יחזור לנוחות הבטוחה והאמינה של הבטחותיו המעורפלות, הבלתי ניתנות לאימות, להעמקת מערכת היחסים. שנתן תמיד יגרר אחריו כמו כלבלב נואש טוב, מצפה לתאריך עתידי לא מוגדר כלשהוא, חושש מהאפשרות המפחידה של דחייה מגבר אחר... בקיצור, למני היה נוח שיש לו מעריץ נואש לסנג'ר.
אבל ההחלטה לסמוך על נתן לעזרה בהגדרת ה-Wi-Fi הביתי שלו, ובהגדרת המחשב הנייד שלו, כמו גם שלל משימות טריוויאליות דומות שהוא לא רצה ללמוד לעשות או לשלם עליהן היו החלטות גרועות למדי.
המשמעות הייתה שלנתן הייתה גישת מנהל לכל התוכניות של מני, כמו גם היכולת לנטר מרחוק כל דבר שהוא עשה בכל מכשיר שמחובר לנתב בדירה שלו, ושלל יכולות אחרות שהיו מדהימות ומחרידות את מני, אם היה לו מושג בכלל על כל מה שנתן היה מסוגל להשיג. אבל בגלל שלא היה לו, ובגלל שהוא עדיין חשב על נתן בתור הילד השכן החנון, שנרשם אחריו לאותה אוניברסיטה כמו כלבלב קטן ומפנק, הייתה לנתן יד חופשית להפליא לבצע שינויים גדולים ולהתקין תוכנות ריגול ואפילו לטעון כמה אפליקציות מאוד ניסיוניות שהוא הוציא מהרשת האפלה אל המחשב הנייד שלו ללא ידיעתו. ובזמן שבין לימודים, מפגשים חברתיים ובידור, מני בילה הרבה מאד זמן על המחשב הנייד שלו.
הוא בילה אפילו יותר זמן בטלפון שלו, כמובן. אבל גם זה השתמש באותו Wi-Fi של הדירה כמו המחשב הנייד שלו, ונתן שמר בזהירות רבה על מעשיו, מוודא שאין למני שום מושג לגבי היסודות של אבטחת מידע מקוונת. הוא היה כל כך משוכנע שהוא משתמש בהנדסה חברתית כדי לתחמן את נתן הפתטי ומשיג ממנו אלפי דולרים של טכנולוגיה חינמית לבית שלו, כך שלא עלה בדעתו בכלל שנתן הוא זה שמהנדס אותו, מבחינה חברתית, למצב של חוסר אונים נלמד לגבי אפילו ההיבטים הבסיסיים ביותר של אוריינות מחשב.
בערך הדבר היחיד שהבין מני לגבי האלקטרוניקה האישית שלו זה שהכל עבד. וכשזה לא עבד, הוא פשוט קרא לנתן לבוא ולתקן את זה, בתמורה לחיוך מפתה, או ללהסתובב לידו בלי חולצה, חושף את שרירי הבטן שלו לעיניו המעריצות של נתן למשך זמן קצר שנמדד בקפידה.
כל זה גרם לכך שכאשר נתן סוף סוף סיים את הבדיקות שלו, אישר את ממצאיו ועשה את ההכנות האחרונות שלו, מני אפילו לא הבחין שמשהו קורה לו. לא ניתן היה ממש להבחין בין האותות שהוא הכניס לאוזניות ה-Bluetooth של מני לבין המוזיקה שהתנגנה שם רק שבריר שנייה קודם לכן. המעבר היה חלק, בלי דילוג או גמגום שירמוז על המעבר מ-Florence and the Machine לשטיפת מוח תת-הכרתית עדינה. מני ספג את ההתניה מבלי לשים לב בכלל שיש משהו להתנגד אליו, שלא לדבר על להילחם בו, והבעת פניו נמסה לתוך חיוך מקובע וריק, אפילו שהמוח המודע שלו לא הצליח להבין שהוא חושב אחרת מאשר הוא בדרך כלל. השינוי באמונות הליבה ובהבנות שלו... הכל התרחש מתחת לפני השטח, וערער אותו מבפנים החוצה.
וכך, כשנתן ניגש אליו לבסוף, עירום וזקור, והציג את הזין שלו ישירות אל שפתיו הפנויות, מני אפילו לא חשב שיש בזה משהו בלתי צפוי. הוא פשוט רכן קדימה והחל למצוץ... וכאשר נתן שחרר זרם חם ומלוח במורד גרונו, מני נאנח באושר, כשהבחין במבט הסיפוק הגאה על פניו של אדונו החדש, הסקסי והמקסים.