הם באמת לא היו צריכים אפילו להגיד כלום יותר. חיים, אדיר ואודי פשוט נשענו לאחור על הזכוכית של חדר המקלחת, ישבניהם המחוטבים נמרחים לעיגולים שטוחים בשלושה גוונים שונים של חום בהיר. גור גילה מהר מאד שהמאבקים שלו להתלבש דועכים לאיטם לתוך קסם חסר אונים. הוא מצא את עצמו משוטט חזרה לכיוון שלושת החתיכים העירומים, עיניו כבר מזוגגות, נעולות בחוסר מחשבה על הגופים הרטובים והחלקלקים שלפניו, והוא בסופו של דבר נכנס למקלחות המהבילות, כשחולצתו תלויה בצורה לא אחידה על כתף אחת חשופה. כתף מכוסה וגרב בודדת, זה כל מה שגור הצליח ללבוש לפני. הוא כבר לא לבש תחתונים. השלושה האחרים כבר דאגו לזה.
אודי העמיד פנים שהוא הופתע מכניסתו, וקרא, "היי גור מתוקי, מה אתה עושה כאן? שכחת משהו?" בעוד השניים האחרים סוגרים עליו משני צדדיו. אדיר וחיים הציפו את שחום השיער המבולבל והמטושטש בחיוכים רעבים. השימוש בשם חיית המחמד שלו הספיק כשלעצמו כדי למשוך את הרצועה ההיפנוטית בראשו של גור, והטראנס הקל שאליו הוא נכנס מאז שראה את חבריו לקבוצה בעירום העמיק לתוך מערבולת של תאווה וכניעה, אותה תחושה עמוקה שהביאה את גור לחדר המקלחת כמעט לפני שהוא נהיה מודע לכך שהגוף שלו בכלל בתנועה. התחושה היחידה שחדרה לערפל במוחו הייתה תחושת המים החמימים שנספגים בגרב הבודדת שלו כשהוא דרך על המרצפות הרטובות, ולגור היה חשד לא נוח שהוא יקשר רגליים רטובות לזיכרון האירוטי הזה לשארית החיים הארורים שלו.
הם לא אמרו לו הרבה אחרי זה, רק משכו בשקט את החולצה מעל ראשו ומתוך שרוול אחד שאליו הוא הצליח להכניס יד, לפני שהשליכו את בגדיו על פני החדר, כדי לנחות ללא תשומת לב מתחת למי המקלחת הזורמים. הזין המרשים של גור נדרך מהמחשבה שיהיה עליו לעבור את כל הדרך על פני הקמפוס בחולצת טריקו רטובה, הבד השקוף נצמד לכל עיקול בגופו, חושף את שריריו המפוסלים לכל מי שרק יסתכל לכיוונו. ואם המוח שלו חשב שהרעיון מבהיל, הגוף של גור הצליח למצוא רק תחושת עוררות עמוקה בדימוי המנטלי שלו משוטט חצי עירום בקמפוס, וזה תמיד הכריע את הצד המודע של גור בהפרש ניכר בימים אלה. הוא היה כל כך מגורה עד שהוא יכל לשמוע את אצבעותיו של חיים נדחפות שוב ושוב לתוך פיו אפילו על פני קול השריקה של המים הזורמים.
"כזה ילד מתוק, גור," לחש אודי, כשגור התכופף כדי לפרוס את שפתיו על הזין המתוח שלו, בעוד אדיר ממשיך לדפוק אותו מאחור. חיים ליטף את גבו ובטנו של גור ואת חזהו המרשים והרגיש, בזמן שגור ליקק וינק את אודי בתאווה חסרת דעת, ממתין בסבלנות לתורו עם הכנוע המהופנט. גור יכל להרגיש את כל גופו מתכווץ באקסטזה לא מוסתרת תחת ליטופיהם של חבריו לקבוצה. זה הרגיש מנחם בצורה מוזרה בדרכו שלו - גור ידע שהם יכלו פשוט לגרום לו לשרת אותם בחוץ, בזה אחר זה עד ששלושתם יהיו מסופקים, וכל אחד אחר מהקבוצה שיכנס גם הוא במקרה, אבל באמת היה להם אכפת לגרום לו הנאה. זה היה... זה היה נחמד מצידם. גור ידע שזו התכנות שלו שמדבר, אבל הוא גם באמת האמין בזה.
הם דפקו אותו במשך שעה טובה, כשחיים עשה לישבן של גור רימינג עם לשונו הארוכה, בזמן שהכנוע המהופנט שתה את הגירוי המלוח של אדיר, ואודי אפילו היה אדיב מספיק בכדי להשאיל לגור חולצה פנויה, כדי שלא יצטרך ללכת בחזרה למעונות בבגדים רטובים. היא היתה קצת גדולה מדי על גור, והוא הרגיש מודע לעצמו באי נוחות מהאופן שבו החולצה תלתה ברפיון על גופו האתלטי, אבל זה לא מה שהעסיק אותו. הוא חשב רק על הרגע שבו הוא יצטרך לעצור בחדר של אודי כדי להחזיר אותה... וכל מה שכנראה יקרה לו שם, כשהוא יעשה זאת.