"אתה יודע מה? אני חושב שסיימתי להעמיד פנים." אריק תפס את רביד בפרק כף היד עוד לפני שהצעיר המבולבל הצליח אפילו לשאול את עצמו למה הוא התכוון. הוא הכניס את את רביד לסחרור מבלבל, שהסתיים כשגבו של רביד נלחץ לתוך החזה של אריק, וידיו של אריק עוטפות את הצעיר בשמיכה מגוננת של שרירי ענק. ידו השמאלית של אריק צללה מטה, מלטפת את דרכה בין החגורה והעור, אל עבר איברו המופתע והמתקשח של הגבר הצעיר. "זה מה שחשבתי, הכל נחמד ומוכן בשבילי, רק מחכה שאגלה את מה ששנינו כבר ידענו. אתה זונה קטנה וחמודה, נכון, מתוק? קיווית לזה כבר חודשים."
רביד לא מחה, טוב.. לא בדיוק - הוא השמיע סדרה של אנחות מזועזעות ומיואשות שהתקרבו לביטוי של מורת רוח, אבל זה לא שהוא לא יכל לומר, בקול רם וברור, שהוא לא רוצה שאריק יעשה את זה. ואריק ידע את זה טוב מאד. "כל יום אתה מוצא תירוצים פשוט 'לקפוץ לפטפט', יקירי," נבח עליו אריק בתאווה, תוך שהוא משתמש בידו השנייה כדי לדחוף את המכנס הקצר והתחתונים של רביד מטה מסביב לקרסוליו, כדי לחשוף את האיבר החיוור והמגולח שהסתתתר מאחוריהם. "כל יום אתה עושה לי עינים, עם עיני הפרה הגדולות והרחבות האלה שלך, ונתלה על כל מילה שלי בזמן שאתה מלקק את השפתיים שלך ומנפנף בריסים שלך, ומפלרטט אפילו מבלי לדעת את זה. אני חושב שהגיע הזמן שאתן לך את מה שאתה כל כך רוצה. מה דעתך?" אצבעותיו הסירו כל אפשרות לתגובה, תוך שהן מקניטות את רביד כל כך בקלות וללא מאמץ, מושכות את הנער הלא מנוסה לתוך ערפל של תאווה טהורה, עד שכל מה שרביד הצליח לתת כתשובה, היתה גניחה נמוכה ונואשת.
אבל נראה שזה סיפק את הגבר השרירי, המבוגר והמנוסה יותר. "זה מה שחשבתי," הוא נהם באוזניו של רביד, מושך את הסוודר של הבלונדיני הרועד מעל מעל לראשו המתולתל, לפני ששחרר את מכנסיו ליפול ללא תועלת על הרצפה. "אתה טיפש מרוב תאווה, סתם כלבלב קטן ורועד שלא יכול למנוע מעצמו מלרחרח את הזיעה שלי ולחלום בהקיץ על רגע בדיוק כזה שבו אקח פיקוד עליך. ועכשיו, הגיע הזמן שתפסיק לחשוב, ותקשיב להורמונים שלך לרגע, כדי שאוכל לספר לך איך הדברים הולכים להיות מעתה ואילך.
אתה שלי, מתוק, אתה הרכוש שלי, וכשתבוא לכאן כל אחר צהריים, זה לא יהיה לקפה ולשיחה. זה הולך להיות כדי שאוכל לזיין את התחת היפה שלך. ואתה יכול להודות למאסטר שלך על כך שלקחתי את רצונך, הכנעתי אותו, וגרמתי לך לציית, נכון?
רביד חשב שהשאלה היתה רטורית, רק עוד שאלה שמרמזת על תשובה לא הכרחית בים של הצהרות מגרות, שהותירו אותו צייתני, רעב, ומוכן לזרום עד הסוף עם שטף הפטפוטים המפתים של אריק. אבל אז, ידו המסיבית של אריק ננעלה סביב גרונו. אחיזתו חזקה, בלתי מתפשרת. ואצבעותיו ששפשפו את הזין של רביד נעצרו, כשאריק חזר על עצמו בנימה שרמזה שהוא לא מצפה שיצטרך לעשות את זה יותר מפעם אחת.
"נכון?" הוא שאל, ורביד חש באותו הרגע התנגדות קצרה, לפני שהיא התמוטטה לחלוטין והתמוססה בגל של גירוי תאוותני לכדי ציות אמיתי וכנוע. הוא חשב על עד כמה שהוא ממש רוצה את זה, ועל ההשלכות של ההסכמה ל'הצעה' של אריק. אבל עכשיו הוא הבין, שהזין שלו כבר החליט בעניין, ולא עומד לתת למוח שלו שום ברירה בנושא.
"אאאה.. כן א.. אדון," הוא שמע את עצמו ממלמל, האותיות כבדות על לשונו. "י-אתה הולך לזיין את התחת היפה שלי ו... ואני אודה לך שגרמת לי לציית." ההתנשפות הקצרה שפיצלה את המשפט לא הייתה קשורה להיסוס - רביד פשוט התגרה כל כך מהכניעה שלו, עד שהיה קשה לו להוציא את המילים מבעד לענן הערפל הוורוד שהתחיל למלא את מחשבותיו. למרבה המזל, אריק לא גרם לו לדבר הרבה יותר אחרי זה... ואחרי כמה גמירות מהירות שנועדו להרדים את מוחו הצעיר של רביד במין אקסטזה מטומטמת ומנומנמת, הלשון שלו הפכה עסוקה מדי מכדי לדבר בכל מקרה.
