"אממ." ההברה הבודדת וחסרת התכלית הייתה תלויה באוויר, כשרן צפה בווידאו בשחור-לבן, סומק פרוע וזעם עולה על לחייו כשהוא ניסה מאוד לא לפגוש את מבטו של יונתן. והוא גילה שהמקום היחיד להסתכל עליו מלבד פרצופו המחייך של יונתן הוא בתמונות השחור-לבן על הצג שלפניהם. מה שהיה כמובן מקור המבוכה שלו מלכתחילה. הוא אמר כל הזמן שצריך להיות איזשהו הסבר רציונלי לתופעות שהוא חווה לאחרונה, אבל הוא בהחלט לא ציפה להסבר שכזה... במיוחד מכיוון שזה לא היה דומה לאף אחד מסרטי הצילומים העל טבעיים שהעניקו לו את ההשראה להציב מצלמות במסדרון, ולקלוט איזו פעילות על טבעית שתסביר את השינויים המוזרים שהוא חווה לאחרונה. אולי זה נראה כמו פרודיית הפורנו של סרט על טבעי, אבל זה היה כל הדמיון ביניהם.
המוזרות התחילה אולי לפני שישה חודשים, ובהתחלה רן חשב שהכל רק בדמיונו - הוא מצא חפצים יומיומיים חסרים או זזים, גילה בגדים בארון שהוא לא זכר שלבש, דברים כאלה. יונתן אמר שהכל בדימיון שלו, אבל ככל שרן עקב אחר התופעות החריגות, כך התגליות שלו הפכו לברורות ומוזרות יותר.
הוא התחיל לסמן קטעים של זמן חסר, שריטות וחבורות על גופו שהוא לא זכר מאיין הגיעו, וריחות מתמשכים ללא כל מקור ברור. רן לא האמין בעל-טבעי, והוא הסכים עם שותפו לדירה שזה לא אומר שרוח רפאים עברה לגור איתם בדירה, אבל במקביל הוא רצה לחקור עוד, להבין את מה שקורה לו.
למרבה המזל, זו הייתה המאה ה-21, וטכנולוגיית המצלמות הייתה כעת כל כך זולה וניידת עד שרן יכל פשוט לרשת את כל הדירה למעקב במחיר בערך של מכונת אספרסו גדולה. הוא קנה כמה מצלמות זולות עם Wi-Fi, שצילמו בשחור-לבן, והעלה את הצילומים ברזולוציה נמוכה לשרת ענן 24/7. הוא התקין מצלמה אחת בסלון ואחת במטבח, ואחת בקצה המסדרון שהוביל לחדרי השינה. יונתן העמיד פנים שהוא לא מתעניין, כמובן, אבל ברגע שרן התחיל לעבור על הצילומים, הוא תמיד היה שם כדי לראות מה הסרט חשף.
מה שהוא חשף בעיקר היה יונתן, בפרטי פרטים לא נוחים. רן דילג קצת קדימה אל אחרי שהם הלכו לישון, מכיוון שהרשימות המדוקדקות שלו הזכירו את הערב הקודם כנקי מתופעות בצורה נעימה, אז זה לא היה בדיוק שהוא יכל להאשים את שותפו לדירה בזימה או מעשים מגונים רק בגלל שהוא יצא מחדר השינה שלו חדר ללא שום רמז ללבוש, כשהוא מתקדם לכיוון חדר האמבטיה. למרות זאת, זה היה הלם של ממש לראות את הזין המרשים שלו מתנודד בין רגליו ואת ישבנו החשוף מתכופף ישר אל המצלמה עם כל צעד - לשניהם הייתה הסכמה די קפדנית לגבי שמירה על חברות ללא מין או מעורבות רגשית. לראות את שותפו באור מיני בכנות גרם לרן להרגיש מבוכה קלה.
אבל המבוכה הזו הייתה כאין וכאפס לעומת מה שהוא הרגיש כשיונתן עצר כמעט ישירות מול המצלמה, הזין שלו מתעוות לזקפה מלאה כשהדלת לחדר השינה השני נפתחה, ורן עצמו זחל החוצה על ארבע, עיניו חצי סגורות, מעומעמות וכבדות עפעפיים, ופניו נטולות הבעה. הוא התבונן אל עבר עצמו על גבי המסך, נמשך ללא מחשבה, חסר אונים לעבר זקפתו של יונתן, כשהוא עומד שם וממתין בסבלנות שרן ידחס את הכלי המרשים שלו לפיו, ממש עד הבסיס. ולמרות שהוא רצה למחות שהוא לא זוכר שום דבר מכל זה, המילים הרגישו גדולות מכדי להימלט מגרונו. הוא הצליח רק לבטא את ההברה המגששת הזו לפני שיונתן הביט בו בחיוך מרושע ומתרחב, אור של ציפייה מנצנץ במבט הרעב שלו, ואמר, "אני חושב שהגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים שאתה יכול לחשוב, רן. כבר חודשים שאתה שלי. ועכשיו, עבד, זמן לשרת.".
והחודשים הארוכים של התניה היפנוטית עדינה וערמומית קרסו לבסוף לכדי ציות מושלם, כשרן וויתר על מי שהיה, והפך בגלוי לכלי של יונתן, אדונו.
