"אני יודע שאתם חושבים שאתם שוטפים לי את המוח," קרל לחש, בטוח שהם יכולים לשמוע אותו. קולו היה צרוד מעוררות, עיניו כבדות עפעפיים מתאווה מנומנמת, אבל הוא המשיך להעניק למסך הבוהק מבט מאתגר כשהוא צפה בצבעים המתערבלים רוקדים מולו. "אני לא טיפש. הבנתי את זה כמעט מיד. הטלוויזיה של המלון מנגנת רק ערוץ אחד, וזו תמונה בלולאה של ספירלה עם רעש לבן ולחישות ברקע? ידעתי מייד מה אתם עושים. אני יודע מה אתם מנסים לעשות. וזה לא עובד".
אצבעותיו עבדו מעל ומסביב לאיברו הזקוף והרגיש, וגרמו לבד התחתונים שלו לטפטף כמעט, מרוב הדליפה הבלתי פוסקת שלו. "כי אני יכול לשבת כאן כמה זמן שצריך. הספירלה שלכם לא תגרום לי לגמור. אני הולך לחכות לזה, רק להמשיך להילחם נגד הלחישות שבלב הרעש הסטטי והמילים שקבורות בתוך הצבעים ולהמשיך לשחק עם הזין שלי כל עוד אני צריך. אני יכול להתנגד לשטיפת המוח שלכם לנצח. זה לא יגרום לי לגמור. אתם תצטרכו פשוט להמשיך להסתכל עליי מגרה את עצמי עד שכבר לא לא תוכלו לסבול את זה יותר".
הוא פלט אנחה איטית ועצלה, מתנגד לדחף להאיץ את קצב הליטוף והשפשוף של אצבעותיו. "במוקדם או במאוחר, תצטרכו להיכנס לכאן ולהביא אותי. אתם, מממ... אתם תמשיכו לראות אותי משחק עם הפטמות שלי, מזיין את עצמי, בוהה בספירלה ומקשיב למוזיקה המסתורית שלכם, וזה ידליק אתכם כל כך, שאתם פשוט תהיו חייבים לזיין אותי. אני יכול להישאר זקוף ומגורה לנצח אם אצטרך. אני יכול לראות את הצבעים האלו כל היום וכל הלילה. אני לא חושב שיש לכם סבלנות לזה".
הוא נשם באיטיות, רוכב על עוד גל איטי ועצל של עונג שגלש ממש מתחת לקצה האורגזמה, והאט את קצב אצבעותיו המשפשפות, במאמץ ניכר, מספיק בכדי למנוע מעצמו מלהגיע לשיא. הוא כבר מזמן איבד את הספירה של כמה פעמים הוא התקרב אל קצה השחרור. הוא לא היה באמת צריך לדעת. הוא יכל להמשיך ככה לנצח. "ואתם תצטרכו לגמור, אממ, להיכנס פנימה. ולזיין אותי. אתם, אני יודע שאתם רוצים לזיין אותי. אני יכול לדמיין את זה בראש שלי. וכשאתם תעשו זאת, הו. הו, זה הזמן שבו אתפוס אתכם סוף סוף. אתם יודעים מה אני הולך לעשות לכם?"
הוא חייך. או לפחות, ניסה לחייך - התענוג המיס את החיוך העקום והציני שלו לחיוך עצלן ורגוע. "אני הולך לפרוש את רגלי ולתת לכם לפרק את התחת הארור שלי לחתיכות. אני אתן לכם את הגוף שלי לגמרי, תעשו איתי מה שאתם רוצים, אני אפילו אתן לכם לזיין אותי בעיניים קשורות. אני הולך לגמור את המוח המזוין שלי בשבילכם, מי שלא תהיו, ואז אני אתחנן לעוד. ואתם יודעים מה החלק הכי טוב?" הוא צחק. "אני יכול להגיד לכם את כל זה, ועדיין לא תוכלו לעצור אותי. כי אתם לא תוכלו אפילו לעצור את עצמכם."
אצבעותיו נעו מהר יותר, רוכבות על הגירוי בחזרה לפסגה הבאה של תשוקה כואבת וחסרת אונים. "אז כן. אתם כרגע רק צופים בי. אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים - קדימה, תגידו לעצמכם שאתם שוטפים לי את המוח, שאתם מהפנטים אותי, שאתם מתכנתים אותי לציית ואני אפילו לא יודע את זה. זה לא משנה. אני מחזיק אותכם מהביצים, מי שלא תהיו! אני רק אמשיך לשחק עם הזין היפה שלי, לבהות בספירלה, להקשיב לקולות. לא לגמור. לציית לכל הוראה. אתם לא יכולים לשטוף לי את המוח," הוא אמר בניצחון. "לא אם אשטוף לעצמי את המוח קודם."