"ומה לשפשף עושה לך עבד קטן שלי?" המילים פגעו במוחו של קלוד כמו מכה של הגראס החזק ביותר שהוא יכל לדמיין, וגרמו לו להרגיש מנותק ומרחף באופן מיידי, גופו נדלק ופועם מעוררות. אצבעותיו נסחפו מטה בין ירכיו, דוחפות הצידה את תחתוניו כדי לחשוף את איברו שכבר החל להתעוות ולהתקשות, והוא גילה כי אצבעותיו מתחילות להתעטף סביבו ולאונן, עוד לפני שהוא הספיק להתחיל לתהות מדוע. התנועה ענתה לשאלתו של טל תוך שניות, אבל זה לא מנע מלחץ עדין ומתחזק מלגדול בחלק האחורי של מוחו של קלוד. הוא ידע שהוא חייב לענות לשאלה, וגם בדיוק מה התשובה צריכה להיות.
"לשפשף עושה אותי ישנוני," הוא שמע את עצמו ממלמל, קולו שלו נשמע מונוטוני, בדיוק כמו בכל פנטזיות ההיפנוזה שלו. הוא נשמע כמו עבד מסומם ורדום, שטוף מוח ומתוכנת לצייתנות רדומה לאדונו המהפנט. וזה גרם לקלוד להיות מגורה עוד יותר, כשהוא הבין שזה בדיוק מה שבאמת קורה לו כרגע, כשידו נעה באיטיות מעלה ומטה על הזין הרותח שלו בתנועה חלומית שלקחה אותו עוד ועוד לעומקו של טראנס עם כל רגע שעובר. הוא קיבל הצעה פוסט-היפנוטית, טריגר שאי אפשר לעמוד בפניו, שפיתה אותו לאונן את עצמו עמוק יותר לתוך אושר שבוי בהשפעת בעליו החדש, והמציאות הבלתי נמנעת של זה גרמה לו לדלוף על כל אצבעותיו בגירוי אדיר ובלתי אפשרי.
וטל היה מאד שמח להשתמש בפנטזיה הזו כנגדו. "נכון, עבד טוב!" הוא אמר בחיוך נוטף ארס, קולו נופל באופן טבעי לאותו קצב היפנוטי שקלוד זיהה מכמעט תריסר מפגשים קודמים עם בן זוגו החדש למשחק. "שפשוף גורם לך לישון, ועבדים ישנוניים אוהבים לאונן עבור אדונם." הוא לא הניע את קלוד לחזור על דבריו, אבל שניהם ידעו שהוא לא היה חייב לעשות זאת. הם כבר דיברו על כל הפטישים האהובים על קלוד בכל הנוגע למשחקי טראנס, ולקבל מנטרה לשטיפת מוח להגיב לה היה כמו מתנה נפלאה, כמו טבע שני לעבד הקטן. הוא כבר יכל להרגיש שוב את הלחץ העדין והעיקש הזה בבסיס המוח שלו, הבנה עצומה אך אינטואיטיבית שהוא יהיה עבד כל כך טוב אם יחזור על דבריו של טל, ויקבל אותם כמחשבותיו שלו.
וזה הרגיש כל כך טוב להיות עבד טוב. "שפשוף עושה אותי ישנוני," נאנח קלוד, עוד גל חזק של ישנוניות מענגת מתנפץ במוחו כל כך חזק, שהוא היה צריך לעצור לרגע, לפני שצבר מספיק כוח אפילו לסיים משפט, "ועבדים ישנוניים אוהבים לאונן עבור אדונם." ראשו התחיל לנטות כעת לצד שמאל, עפעפיו נסגרים וצונחים עד שראייתו הייתה לא יותר מאשר רסיס אור מהבהב הקטן ביותר. האקסטזה העצומה של כל זה הספיקה כדי להמיס את מוחו המהופנט לתוך התלהבות טהורה וחזקה. הוא לא היה מוכן לגמור, עדיין לא. והחלק הקטן הקבור בתוכו ששמר עדיין על מודעות ממשית, התפלא עד כמה מעט מאוד זמן לקח לו להיכנע לחלוטין לתכנות ההיפנוטי האמיתי שלו. הוא אפילו לא יכל לגמור עוד מבלי לקבל רשות. לעזאזל, זה היה פשוט מטריף.
אבל מה שהיה לוהט עוד יותר, היה כשטל לקח את ידו השנייה של קלוד והנחה את אצבעותיו להיסגר סביב איברו הזקור של טל עצמו. "שפשוף גורם לך לישון, עבד קטן," הוא לחש בניצחון, וראשו של קלוד התנדנד מעלה ומטה בהנהון רופף ועצל כשאצבעותיו נכרכו סביב הזין המרשים של המאהב שלו, ועשו את מה שעכשיו בא לו בטבעיות גמורה.
"עבדים ישנוניים אוהבים לאונן עבור אדונם."