מצמצת. עינייך נפערות לרווחה כשהבטת במהפנט שלך. מצאת את עצמך כורע ברך לפניו. ההבנה הזו גרמה לך להרגיש עונג. אובך הטראנס התפוגג אט אט ממוחך, אם כי הזיכרונות של מה שהיה בטראנס הזה נמוגו איתו. משהו על ציות?
המהפנט שלך חייך והביט אליך מלמעלה. "איך אתה מרגיש, מתוק?" הוא שאל.
"נפלא". זה מה שהתכוונת לומר. ובכן, אמרת את זה, אבל אז הפה שלך המשיך לנוע. "לציית לאדון." לא התכוונת לומר את שתי המילים האחרונות. החיוך של המהפנט שלך התרחב.
"אני שמח לשמוע את זה." הוא אמר. "נפלא לציית לאדון." אמרת, מנסה לשאול מה קורה לך. אבל הפה שלך לא רצה להגיד שום דבר אחר, מלבד שלוש המילים האלו. משהו כנראה עבר על הפנים שלך, כי המהפנט שלך זיהה את הבעת פניך, ופלט צחקוק. "מה לא בסדר, צעצוע?"
"נפלא לציית לאדון." כל חזרה שלחה בך צמרמורת קטנה של עונג. זה הרגיש טוב להגיד את המילים האלה. בדיוק כמו שהרגיש טוב להישאר ולכרוע ברך לפני אדונך. "אתה מבולבל לגבי מה שקורה? זה בסדר, תן לי להסביר, צעצוע." הוא אמר בחיוך מרושע.
"נפלא לציית לאדון." ההנאה גברה. הנשימה שלך הפכה מקורטעת מרוב גירוי כשהפה שלך זז לבדו. "ובכן, זו רק קצת... התניה עצמית בסיוע שלי. שנינו יודעים שציות לי הוא אושר בשבילך, נכון חיית מחמד? ובכן, רציתי להראות לך את זה. יש לך עכשיו את המנטרה שלך. אתה יודע את המקום שלך. כנוע, לרגליי."
כשהוא סימן לך, הרגשת את הפה שלך נפתח לבדו. הצד השובב והעקשן שבך ניסה לסגור אותו בכוח, אך ללא הועיל. "נפלא לציית לאדון."
התענוג היכה בך שוב, חזק יותר הפעם. "זהו זה, עבד חמוד. אני רק מלמד אותך לציית. ואתה לא תוכל להמשיך להתנגד לי לאורך זמן, צעצוע טוב שלי. אחרי הכל, אתה נלחם כנגד עצמך עכשיו. ואני פה כדי לעזור לך להפסיד."