מילים ושיר

אין עם ומדינה יותר מוסריים מאיתנו.

עם ותיק שנרדף דור אחרי דור, מדינה חדשה שמותקפת מיום היוולדה ועדיין אנחנו שומרים על צלם אנוש למרות כל הסבל, אפילו שיש לנו את היכולות לשבור את הכלים ופשוט להביס את אלה שרוצים ברעתנו, אנחנו לא עושים זאת, מהסיבה הפשוטה שזה מתנגש עם הערכים הבסיסיים של מהותנו. עם ומדינה שמעודדים ביקורת עצמית, כי רק כך אפשר באמת ללמוד ולהתפתח. 

המיעוט

ערביי ישראל נמצאים במשבר עמוק. מצד אחד זו קבוצת מיעוט שרוצה להשתלב במדינה שבאמת ובתמים מעניקה להם זכויות ומצד שני הם גם חלק ממדינה שנמצאת במאבק בלתי נגמר עם האחים שלהם(לעתים תרתי) ובל נשכח שכמעט ואין פעולות איבה על ידם(מוציא את ערביי ירושלים שהמצב שם הוא שונה). 

הברכה זו גם הקללה שלנו.

כל עם שמתיימר להיות עם סגולה, אוטומטית יוצר אנטיגוניזם שבא לידי ביטוי בגזענות ובהתקפות חוזרות ונישנות.

עם נבחר לא עם נבחר דבר אחד באמת שלא מובן לי,

הגנום היהודי.

מספר זוכי הנובל היהודים לאורך ההיסטוריה תופעה, שלא מתקבלת על כל היגיון בסיסי.

מבחינה הסתברותית זה לא פחות מאשר נס..

הללויה למדינה הזאת

למיעוטים שבתוכה

לעם המיוחד...

אהה וציצים,תחת, דגדגן וכו'...)