'לא קוראים לי אסף'

לאלוהי הדלתא.

פיג'מות דקיקות,

נעימות,

מבליטות,

מדגישות את העסיסיות,

בצורות וצבעים שונים,

לחוש מיני מאוסים(יות?) רכות,

אושר.

איזה שיר מטומטם,

מזכיר לי את חלומות בהקיציס.  😌