אתמול אספתי אותו מהכניסה למוסד ונהגתי אותנו למלונית שאינה רחוקה משם, התנועה היתה איטית, יום חמישי, פקקים ורמזורים והוא לבש מכנסיים קצרות מה שאפשר לי תוך כדי נהיגה ללטף את הברך שלו, להפשיל את המכנס לאט, ולהשחיל אצבעות פנימה... עד כמה שניתן להגיע אל הירכיים.
מבטו נותר קבוע על הכביש ואז הפטיר
אני מרגיש כמו אשה!
לרגע הופתעתי ואז מיהרתי להסכים, "נכון! זו החוויה הטיפוסית של נערה בגיל העשרה, כך אני זוכרת זאת
את עולה לטרמפ, יושבת במושב ליד הנהג, יד לחה מופיעה מאי שם ומנסה להפשיל שמלתך ".
זה לא רק זה, העיר... את באה, אוספת אותי, נוהגת, דוחפת ידיים....
כן, דום. יש בי צד דומננטי, מה לעשות...
"למה? כך הוא, זה דווקא נעים...."
כשנכנסנו למלונית, היו בלובי גבר ואשה צעירים...
הזמנתם?
כן, על שם... ענת!
רגע של שתיקה שם כשפקידי הקבלה מחפשים את השם
רוח שטות תקפה אותי
" אבל זה לא השם האמיתי שלי"
אני אומרת להם בכנות מעושה,
והם מחוייכים... זה בסדר, לא נגלה לאף אחד
