בתוך העולם הבדסמי המילה זו לפעמים מנוצלת בשימוש יתר. אך גם אם נרחיב את עולמנו ונזלוג לעולם הונילי נפגוש אותה כמעט בכל מקום - כמה מסור אתה לעבודה שלך, למשפחה שלך, לחברים שלך.
הדרישה להתמסרות היא נחלת הכלל, הפרשנות משתנה מקבוצה לקבוצה ואף מאדם לאדם. אם שוב נתמקד בעולם הבדסם, הקבוצה הכל כך מגוונת.
בז'רגון הבדסמי המילה היא כלי לתיאור שייכות של הצד הנשלט לצד השולט, או לפעמים לתאר סוג של שליטה - לרוב לתת דגש על הצד המנטאלי.
בפרספקטיבה לא מגבילה של קבוצה כזו או אחרת, הגבלות חוקיה ושפתה.
המילה היא אינטימיות, כמה האדם יכול לייצר אינטימיות עם עצמו, בריכוז ובנוכחות מלאה מול הגוף והנפש.
ההתמסרות היא לעצמו, לצרכים המיידים שלו, ליכולת לא לברוח מחשבתית מהסיטואציה ולהיות מאה אחוז נוכח בעשייה של הגוף ובתחושות והרגשות שמציפים אותו באותו הרגע בזרם משתנה - מעבר מתחושה "טובה" ל"רעה" וחזרה.
ההתמסרות הזו שולחת תהודה לסביבה, כביכול במקרים מסויימים, אם ההתמסרות חזקה ומדוייקת, הסביבה "נדבקת" באותה התמסרות לסיטואציה.
אם נחזור לבדסם, בעצם ככל שצד אחד (השולט לדוגמה) מצליח להגיע לנקודת ריכוז ונוכחות גבוהה, הצד השני (הנשלט) נכנס לסיטואציה באותה התמסרות, ריכוז ונוכחות (ולפעמים אף יותר וכך נוצרת סיטואציה של גרירה הדדית למקום גבוהה יותר מבחינת התמסרות הדדית).
חשוב לזכור שהגוף והרגש הם כלי על מנת להגיע לרמת התמסרות גבוהה ולא המטרה.
לכן הרבה פעמים עבודה על חושי הגוף עובדת מעולה בשחרורו ועל הדרך לשחרר את המיינד והרגשות הכלואים, טראומות ופריצת גבולות מחשבתיים...מעיין סשן טיפולי ואף מרפא לעצמיינו.
כמובן ישנה גם דרך הפוכה, אך היא מסובכת ומצריכה רמת פתיחות גבוהה וידע בנושא.
ההתמסרות עובדת בסינרגיה כאשר היא דו סיטרית, יש נתינה וקבלה. אם היא חד סטרית היא לא התמסרות, היא כניעה או ויתור, חולשה רגעית המשאירה צלקת קטנה, כגדולה.
ותרו על האגו ותתמסרו אל עצמכם, כפי שאתם - בלי מבוכה או בושה...תנו הזדמנות לעצמכם להיות אתם מול עצמכם.
