אחד הדברים האהובים עלי בBDSM זאת האות השניה D.
למי שלא מכיר, מדובר בחינוך והנגזרת שלו היא שירותיות.
השיח העכשוי בין נשים לגברים לא מאפשר לאנשי שירות המון שיח משני הצדדים. ברגע שהנושא עולה הוא לרוב יהפוך לפצצה רעילה ומאבק לא נגמר מי צודק.
השיח הונילי הזה כמובן חודר לשיח הבדסמי, מבסס מקום ומשנה תודעה.
בשיחות מגוונת עם נשים וגברים, הקינק הזה של שירותיות נוכח מאוד אצל הרבה מהסאבים/יות, לפעמים יש צורך עז להיות שייכים בצורה כזו, להיצמד להיררכיה עם לב שלם ואדם - דום/ית אהוב.
לפעמים אני פוגש באופן נדיר, קינק שירות כצורך בעוצמה גבוהה ואף תשוקה עזה , כחלק ממערכת שליטה וזוגיות ואנטימייות עמוקה ולא סשן ניקיון חד פעמי בסגנון הפסט פוד.
בתוך דינאמיקה עמוקה כזו, הסאבית כבת שירות כנועה, מוצאת שמחה עמוקה ותחושת סיפוק במתן ביטוי לכניעתה דרך מעשי טיפול. מבחינתה, שירות הוא יותר ממשימה; הוא ביטוי מוחשי של כבוד, מסירות והקשר שהיא חולקת עם הדום שלה. דווקא ברגעים השקטים האלה של שירות היא מרגישה הכי מחוברת לטבע הכנועה
שלה ולדום שלה.
לדאוג לדום שלה בדרכה שלה, הוא מעשה אישי מאוד. זה קשור להבנה של הצרכים שלו ולציפייה מראש למה שעשוי להביא לו נחמה או שלווה. בין אם מדובר בהכנת ארוחה, סידור המרחב או יצירת אווירה רגועה אחרי יום ארוך, היא רואה במעשים האלה את הדרך שלה להראות לו כמה היא מעריכה ומכבדת אותו.
אחד החלקים המתגמלים ביותר בשירותיות, הוא לראות שהמאמצים שלה מוערכים. למרות שהיא לא משרתת כדי לחפש אישור, הידיעה שהדום שלה שם לב ומעריך את הטיפול שהיא משקיעה ברגעים האלה מעמיקה את תחושת המטרה שלה. זה מחזק את הדינמיקה שהם חולקים ומניע אותה לתת עוד יותר מעצמה אליו.
יצירת סביבה רגועה ומזמינה לדום שלה היא משהו שהיא באמת נהנית ממנו. היא אוהבת לנקות בזמן שהוא בעבודה כדי שיחזור הביתה למקום שמרגיש שליו ומזמין. זו הדרך שלה להקל על הלחץ שלו ולהראות לו שנוחות שלו חשובה לה ,וסוג של דרך להגיד לו תודה.
סוגי השירות שהיא מספקת יכולים להשתנות, אבל כולם חולקים חוט מחשבה משותף: הם מעשי אהבה, כבוד וכניעה. בישול ואפייה, עיסוי הכתפיים והידיים שלו אחרי יום קשה, או שטיפת גופו במקלחת הם מחוות אינטימיות שמאפשרות לה לטפל בו ברמה הפיזית והרגשית גם יחד. אפילו משהו פשוט כמו שפשוף או שטיפת הרגליים שלו מרגיש משמעותי, זה רגע של חיבור טהור, שבו היא יכולה לבטא את המסירות שלי בדרך שקטה וענווה.
מבחינתה, שירות כנוע אינו עניין של חובה; הוא עניין של בחירה. זה עניין של להציע מרצון את הזמן, האנרגיה והטיפול שלה למישהו שהיא מכבדת ומעריכה מאוד. זו דינמיקה שממלאת אותה, מקרקעת אותה ומאפשרת לה לבטא את הגרסה האמיתית ביותר של העצמי הכנוע שלה.